מכירים את המצב הזה כמו בסרטים האמריקאיים, שיש בחורה שיוצאת עם שני בחורים בעת ובעונה אחת? היא רצה בין דייט אחד לשני, מנסה להיזכר מה היא אמרה למאהב הראשון ואז היכן עצרה באמצע עם המאהב השני?
היא תמיד מסתבכת ונתפסת על חם ושניהם עוזבים אותה נעלבים? אז אצלי זה היה ככה בידיוק, רק שאני הרווחתי הכרות עם בחור מהמם שהוא היום החבר שלי – אותו בחרתי על חשבון השני. אתם יכולים כבר לשפוט אותי ולהגיד – לא מגיע לה, היא רימתה, באהבה יש חוקים, יוצאים רק עם אחד כל פעם. תחשבו מה שאתם רוצים, אבל בפועל, ככל שיוצאים עם יותר בחורים, מגבירים את הסיכויים ואני התגלגלתי למצב הלא נעים הזה של שני דייטים בבת אחת בלי כוונה תחילה.
בחור מספר אחד
דודה שלי, יש לי דודה מאוד מגניבה, מהסוג של הדודות שיוצאות לסיבוב פאבים בימי חמישי ומתלבשות בגדי מעצבים ומריצות אתך דרינקים בשישי בצהריים, בחרה להכיר לי בחור. היא אמרה לי – נו, תמי תנסי, תסמכי על הטעם שלי, הוא ממש שווה. באותו יום העבירה לי את מספר הטלפון שלו, אבל לא התקשרתי. היא מאוד אמביציוזית – אז כמובן שהתקשרה אליו לדרבן אותו להרים לי ראשון טלפון. הוא עשה את זה. היה לו קול נעים והתחלנו לדבר, בדקתי מי הוא, איזה מן טיפוס, היכן גר, לומד, תחומי עניין. עשיתי לו ראיון עבודה קצר, כדי לאמת את הפרטים העסיסיים שדודה שלי העבירה לי ולאט לאט גם התפתחה שיחה מעבר לזה. בקיצור, קבענו לצאת ביום שבת בערב. יומיים מהרגע שהוא הרים לי את הטלפון.
בחור מספר שתיים
חברות שלי שכנעו אותי לצאת אתן לערב בנות. מי שלא מכירה, מדובר בערב בו כולן דופקות הופעה ויושבות למשקה אלכוהולי לייט באיזה פאב אינטימי ומשתכרות תוך כדי ריכולים תוססים. ככה הכרתי את הבחור השני – הוא בהה בי כשהגעתי לבר לבקש משקה נוסף, אז פניתי אליו. לפתע היה לי אומץ גם להציע לו לצאת איתי. היה לו מראה שממש אהבתי וכשאני מזהה מישהו חסר ביטחון ממני, אני מרגישה נח איתו. אז התחלנו לדבר וחברות שלי ממש לא הבינו לאן נעלמתי, אבל נהנתי מכל רגע. גילינו ששנינו לומדים באותה מכללה ואפילו גרים די קרוב אחד לשני והשיחה פשוט זרמה. באיזשהו שלב אמרתי לו נצא? הוא הסכים. שמחתי ואמרתי יאללה – שבת בערב? רגע לפני שאני נזכרת ששבת בערב אני תפוסה חזק, הוא אומר כן יופי, זה הערב היחיד שפנוי אצלי בתקופת המבחנים. וכבר לא יכולתי לבטל. אמרתי לעצמי – אדחה את הבחור השני.
והזוכה הוא....
מה שקרה אחר כך, כדי לקצר לכם סיפור ארוך הוא כזה: הבחור הראשון לא ענה לי ופשוט התייצב אצלי מתחת לבית כפי שקבענו, חצי שעה לפני המועד של הפגישה עם הדייט השני שלי. הוא נראה מצויין והיה כייפי, בכלל בליינדייט חלומי. אבל אני כל הזמן אמרתי בראש – רגע, מה לעשות עם השני? אז שכנעתי אות שנהיה בבית קפה קרוב לבית קפה שקבעתי עם הבחור מהפאב. וכך רציתי הרבה ל"שירותים", כשאני כמעט מחליקה על העקבים שלי ומגיעה קצרת נשימה לשולחן. הם בטח חשבו שהשתגעתי, אבל תתפלאו, נוצר קליק ביני לבין הבחור המשודך ובסיום הערב החלטתי שבו אני בוחרת. אז אמרתי יפה שלם לבחור מהפאב, שבשלב הזה של הערב כבר בטח חשב לעצמי שאני מעופפת (כי כל הזמן הייתי חצי בהקשבה), לחוצה (הסתכלתי על השעון כל שתי דקות) ולא נחמדה (פזלתי הרבה לכיוון הדלת). היום אני והבחור של דודה שלי כבר חוגגים חודשיים ותאמינו או לא, סיפרתי לו איך בערב הראשון הוא הביס מתמודד בלי ידיעתו. כמובן שהוא כעס בהתחלה, אבל שמח על כושר השיפוט הנכון שלי. לא ששוב אני מתכוונת להעמיד שניים לתחרות בערב אחד, זה די מתיש, אבל גם חוויה שהתחילה מסורבלת ומוזרה הצליחה לייצר לי כאן סיפור אהבה.