כל רווק/ה פנוי/ה שראו את הסרט יומנה של בריג'ט ג'ונס בוודאי זוכר את הסצנה שבה בריג'ט מוזמנת לארוחת ערב אצל חברים, כולם זוגות והיא היחידה בלי בן-זוג. שורף בנשמה, הבדידות, הבושה, הייאוש. אלו רק חלק מהתחושות הקשות שמרגישים הרווקים בליל-הסדר כשכל המשפחה מגיעה כמו בתיבת נוח זוגות זוגות, ורק הם (והילדים שמתחת לגיל 20) לבד בלי בן/ת זוג.
מי שראה את הסרט "הסוד" או קרא את הספר יודע שכאשר אנחנו מאד רוצים משהו ומזמנים אותו לחיים שלנו במחשבות, אך התחושות החזקות שמתלוות לזימון הן הפחד, החרדות שזה לא יקרה, הייאוש והתסכול, זה מה שאנחנו מזמנים לחיים שלנו.
אז אם אנחנו
רווקים שיושבים בסעודת החג, מוקפים במשפחה אוהבת (בדרכה המוזרה שלה, למשל, מסוג המשפחות שכל הזמן עושות לנו ייסורי מצפון שטרם מצאנו פרטנר אוהב) ומרוכזים בבדידות, ב"אין זוגיות" שלנו, אנחנו מפסידים הזדמנות פז לרתום לטובתנו אנשים שרוצים בכנות שתהיה לנו
זוגיות. וכך הם יכולים על-ידי ההתכווננות שלהם לעזור לנו
לזמן זוגיות.
מפנטזים על זוגיות
אז החג הזה אני ממליצה להתעלות על עצמכם ולשחק "משחק חג" אחר:
דמיינו את עצמכם בשנה הבאה בזוגיות, מגיעים עם בן/ת הזוג לליל הסדר עם כל המשפחה. איך תרגישו? איך תתנהגו? מה תהיה שפת גוף שלכם? מה תקרינו? הרי יש סיכוי מאד טוב שזה יקרה, אין סיבה שלא, ומי לא דמיינה את עצמה ככה, עשרות פעמים? אז החג הזה במקום לדמיין בעתיד דמיינו בהווה. שחקו משחק במחשבה, דמיינו שאתם כבר עם בן/ת הזוג, הוא קפץ רגע לשירותים או אולי היא לא הרגישה טוב ונחה בחדר השני. הקרינו את התחושה הזו, תתנהגו כאילו זה כבר כאן!
ולמה שתעשו דבר כזה? "המציאות היא מציאות" זו עובדה שלא ניתן לשנות, אבל אתם כן יכולים לשנות את המחשבה ואת התחושה שלכם לגביה. אז מה יגרום לכם תחושה יותר טובה, לבכות על מר גורלכם, להתחבר לבדידות, לייאוש, או – להתחבר לתקווה, לאמונה שזה יקרה? למעשה זה קורה בכל רגע ורגע – בן/ת הזוג עושה עוד צעד לקראתכם! כשאתם שוקעים בייאוש הם נעצרים, מחכים שתמשכו אותם שוב לחייכם. ומהו החבל שמושך אותם לחייכם? הרצון, האמונה שזה יקרה לכם, האמונה שאתם ראויים, האמונה שאתם יכולים. אז הביאו אמונה, משכו חזק בחבל!
בשנה הבאה מתחת לחופה
דבר נוסף שאני ממליצה שתעשו: מצאו את הרגע הנכון בסעודת החג, ובקשו מכולם להרים כוסית לכבודכם ולברך אתכם ב"בשנה הבאה מתחת
לחופה" (על משקל "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"). אולי בקריאה ראשונה אתם תחשבו שבחיים לא תעשו דבר כזה, אולי זה פאתטי, אקט של ייאוש וכדומה. אבל מה יש לכם להפסיד? הרי אם תמשיכו לעשות את מה שעשיתם עד היום תמשיכו לקבל את אותן תוצאות! לכן עשו משהו חדש, שדרו לכולם שאתם רוצים, רתמו אותם למשימת מציאת
בן/ת הזוג. הגדילו את כוח הזימון!
ואם אתם טוענים שכל ה"זימון" הזה הוא שטויות ואתם לא מאמינים ב"סוד", בכל זאת כדאי לעשות זאת. מה תפסידו? דיכאון? ייאוש? ומה אתם יכולים לקבל? תחושת אופטימיות ותקווה, וקצת תשומת לב ותמיכה מהמשפחה.