מאת: אלטרנטיבה
אבל איך יכולת להתגבר עלי כל כך מהר? הוא שואל בטון מאשים, כאילו אני חייבת לו משהו. כאילו הוא ציפה שאני אחכה לו לנצח. חודשים עברו מהרגע שבו הוא אמר לי שהוא יחשוב על זה, שהוא יבדוק אם אנחנו מתאימים, ואם הוא יתגעגע הוא יתקשר.
הוא באמת חשב שאני אשאר לגור אצל אחותי ואמתין שהוא ייסגר על עצמו? ואיך הוא בכלל יבטיח לו שבזמן הזה, שחיינו בנפרד, הוא לא יצא עם אף אחת ולא ניסה מישהי אחרת? הוא לא יכול להבטיח ולא יכול להתחייב אז מי אני שאתחייב לו?
לכל אחד יש תחליף, אני אומרת לו, וכן, גם את הרגשות הסוערים שהציפו את מערכת היחסים שלנו אני יכולה לחוות שוב, כמו שהתאהבתי בו, אני מסוגלת להתאהב במישהו אחר.
היו לי בחורים לפניו ויהיו לי אחריו ואם זה לא עבד בינינו זה לא אומר שזה לא יעבוד עם מישהו אחר.
אין לי את כל הזמן שבעולם
פעם גם אני חשבתי כמוהו שאהבה זה דבר חד פעמי, שקשה לשחזר את מה שמרגישים עם מישהו, שהוא רגש כל כך ייחודי ומקורי, עם מישהו אחר. אבל כמו שעזבתי עבודות והחליפו אותי אנשים מצוינים שעשו את העבודה לא פחות טוב ממני, אולי אפילו יותר טוב ממני, כך גם עם בחורים. הם מצאו מישהי להינשא לה כמו שאני מצאתי אותו וכמו שאמצא אחריו. אני מאלה שמאמינים שלכל סיר יש הרבה מאוד מכסים ואם יש הרבה דגים בים, אני מוכנה לדוג בחכה כל פעם דג אחר עד שאמצא לי את הדג שמתאים לי לשחות אתו הרבה זמן.
אני חושבת שהוא לא יכול היה להתגבר עלי מהר כמו שאני התגברתי עליו. מבחינתי הפרידה שלנו לא היתה צפויה, וכשהוא בא ביציאה כזאת, שהוא רוצה זמן לחשוב ושהוא מבקש שנעשה את זה מרחוק, הייתי המומה אבל שמרתי על עמימות והסכמתי.
עברתי לאחותי, חיכיתי שבוע, חיכיתי שבועיים, הרמתי טלפון הוא אמר שהוא עוד לא מוכן לחזור, שהוא מרגיש שהוא עוד צריך לחשוב ולעכל ולהתבשל עם עצמו, ואז אמרתי לעצמי שאני לא מוכנה, לי אין את כל הזמן שבעולם ובשביל מה עכשיו שאכנס לסוג של דיכאון? באסה אני שומרת לאירועים מיוחדים ולא לפרידה מאדם שלא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו.
אז יצאתי לחפש וגיליתי שבשנתיים שהיינו ביחד התרחב מאגר הפנויים ויש דווקא מציאות לא רעות ואמרתי לעצמי, אם לא עכשיו אז מתי ויצאתי עם חדשים. כשהוא התקשר ואמר לי באופן חגיגי שהוא החליט שהוא מאוהב בי ושלא תהיה לו עוד אחת כמוני, כבר הייתי מאוהבת פעם בשנייה, אומנם עבר זמן קצר מאז הפרידה, אבל כפי שהבנתם, אני טיפוס מסתגל וממהר, שלא אוהב להירדם בשמירה.
חבל לחכות סתם
התאהבתי, זה קרה מהר ובאופן טבעי, הלב שלי שנכווה השתוקק למגע חם ואוהב והיה מי שימלא את ההיעדר שלו. הוא, לעומתי, כנראה באמת לא ניסה או לא מצא, מה שזה לא יהיה, זה לא אמור לעניין אותי. הודעתי לו שכבר מזמן עברתי הלאה, שאין לו מה לכעוס, הרי התקשרתי לוודא אתו וזה שלא שיתפתי אותו בתוכניות שלי זה מפני שמעולם לא אמרתי שאני מחכה. הוא זה שביקש זמן, אני לא זאת שנתתי זמן.
אומנם הוא נשמע מאוכזב עד עמקי נשמתו, אולי אפילו שבור, אבל אני מניחה שהזמן יעשה את שלו ובסוף, כשהוא יהיה מאוהב ומאושר כמוני, הוא יבין שגם לי היה תחליף, אולי אפילו מוצלח יותר, אלטרנטיבה שתואמת לו כמו כפפה ליד, בלי שהוא יצטרך לבחון אותה כמו שהוא בחן את הקשר ביני לבינו ואז הוא יודה לי, שלא חיכיתי לו סתם.