העצמאות יותר טובה בשניים
הורידו את אפליקצית החצי השני
יום העצמאות ואי אפשר לא לחשוב על עצמאות באהבה. האם אנחנו הולכים לאיבוד כשאנחנו מתחברים למישהו אחר? חברות רבות שלי סבורות שהן כבר לא חושבות לבד, שהן חושבות ביחד, שהזוגיות טשטשה את העצמי שלהן ושהן נבלעו בתוך הקשר ושהן כבר לא זוכרות איך הן בכלל הסתדרו לבד, בכוחות עצמן.
הן מתענגות על התחושה שיש שם מישהו בשבילן בכל מצב, שהן לא צריכות להתמודד לבד אלא יכולות להרים טלפון והחצי השני שלהן יתייצב ויעזור.
הן גם טיפוס מזן אחר, לא אני: אלה נשים עצמאיות וחזקות, מחוספסות, שטוענות שהלבד זה לחלוטין בשבילן. שבין אם זה טוב או רע, בפועל הן כבר התרגלו לחיים בסולו, שהזוגיות רק פולשת לפרטיות ולטריטוריה ושמרוב ריבים עם הפרטנרים, כבר עדיף להן לבד. הזוגיות מכבידה על החופש, כך הן גורסות באוזניי.
אני לא כזאת. אני זוגית ושותפה לגמרי וחושבת בשניים מתוך בחירה. באופן טבעי. מאז ומתמיד התחברתי לאנשים, בת אחת מתוך כמה אחים, תמיד מוקפת חברים, מתגוררת עם שותפים, חולקת הכל ובלי להסתכסך עם עצמי על פשרות או וויתורים. הכל נובע מתוך רצון לתת.
ימים לבד ואני משתגעת. פשוט משעמם לי הלבד ואני לגמרי מעדיפה את הביחד. אני לא אחת שתנסה להרכיב נורה בכוחות עצמה או לקרוא ספר ולבלות אתו במיטה.
אני רוצה פרטנר שיהיה שם לצידי גם אם צריך להזיז את המקרר או להשמיד ג'וקים שפלשו לבית וכן, אני רוצה מישהו שיראה איתי סרט גם אם כל ההקרנה אנחנו שותקים ומביטים ישר במסך המהבהב.
ואולי אני חוששת? אולי אני פשוט לא רוצה להעביר את החיים שלי עם עצמי. מספיקות לי פה ושם שעות של לבד בדרכים, כלואה בפקקים, יושבת ובוהה באנשים עם הלפ טופ בבתי קפה, עם עצמי בעבודה יחידנית מול המחשב.
בינינו, יש לי מספיק זמן איכות עם עצמי ושבעתי ממני. אני מכירה את עצמי היטב וכן, כבר משעמם לי עם עצמי. כמה אפשר לשיר באמבטיה או להדס על ההליכון? נסעתי לסיני להתבודד, עשיתי מדיטציה והתכנסתי פנימה אל תוך עצמי. עכשיו הגיע שלב חדש בחיי, השלב הזוגי: אני בשלה ואני רוצה עוד ועוד ממישהו אחר. אני כבר לא רוצה להיות עצמאית. אני לא רוצה לכלכל את עצמי או לדאוג לעצמי לבד, אני רוצה מישהו שיעשה איתי הכל בשותפות ויהיה חלק מהנטל כמו חלק מהרווח. שנחלוק ביחד שטיפת כלים וחוויות ורכילויות, שנתעורר ונשתה קפה אפילו בדממה, רק שיהיה שם מישהו לצידי ושאהיה עזר כנגדו.
רוצה שלמות, רוצה זוגיות
תקראו לזה תבוסתניות, תלותיות, תגידו שאני לא אישה מודרנית. תגידו מה שאתם רוצים, זה לא משנה את ההרגשה שלי שבלי עוד חצי לידי אני לא באמת שלמה. אני רוצה מישהו שיעשה אותי יותר שמחה ממה שאני יכולה להיות, שיספר לי בדיחות ושאני אצחק עד השמיים, שיוציא אותי בכוח גם כשאני מותשת או מתעצלת לטיול בפארק, שיגרום לי לראות בעצמי דברים שלא ראיתי ולגלות צדדים חדשים שלא ידעתי שקיימים בי.
אתם מבינים, לא משנה כמה אתם אוהבים את עצמכם וכמה טוב לכם לבד, בסופו של יום, אתם צריכים מישהו שיאהב את מה שאתם אוהבים ושתאהבו אותו בחזרה.
אין כמו לאהוב את עצמך, זה חשוב לביטחון העצמי, אבל הרבה יותר טוב מזה זה מישהו שאוהב אתכם יותר ממה שאתם יכולים לאהוב את עצמכם. עצמאות, אני אשמור אותה באופן חלקי ואתן לזוגיות להיות חלק מחיי. עצמאות, זה לא בהכרח להיות מסוגל לבד, זה גם לדעת להגיד שאני מספיק עצמאית כדי להכניס מישהו לחיים שלי בלי לתת לעצמי ללכת לאיבוד.
0