הכרויות אקדמאים - הרבה תארים, אפס אהבה

אוסף מפואר של תארים מעלה אצלי אבק בדירה, משמש כסוג של מזכרת לימי הפקולטה העליזים. איך נכנסתי לאוניברסיטה מלאה בציפיות לכבוש את העולם, להכיר את אהבת חיי, לצאת עם קריירה מצליחה וכמה התבדיתי. הזמן עבר, מצאתי את עצמי מבלה בספרייה שעות על גבי שעות, לבד בין הספרים, והבחורים חולפים על פניי, קולטים מרחוק שהלימודים אצלי במקום הראשון. למסיבות לא הלכתי מחשש להיכשל למחרת בבחינה, הייתי שקועה כולי במטרה של ההצלחה.
תארים צברתי ורק סיפור אהבה אחד, קצר שנגמר כמו שהתחיל, בהפתעה פתאומית. בקושי הצלחתי ללכוד את הרגע ולהתענג עליו וכבר הוא עבר למישהי אחרת, פנויה יותר, שאפתנית פחות.
לא משנה, שמעתי מחברות, כמה הם מפרגנים בסופו של דבר אם את מרוויחה יותר מהם ומצליחה יותר מהם, הם נבהלים. משהו באגו הגדול שלו התכווץ מולי ואני, שלא הנחתי לעובדה ששנינו נפגשנו דרך אתר הכרויות אקדמאים וששנינו באותו סטטוס, לא הסכמתי לסגת לאחור.
כל חיי הייתי באור הזרקורים, נלחמתי על עבודות והישגים, מה פתאום שאנחית את עצמי מולו ולא משנה כמה הוא מוצא חן בעיני. חיפשתי מישהי שיקבל את העובדה שאני אקדמאית, מלמדת ולומדת ואפילו עובדת, שיש לי שאיפות ענקיות. הבעיה היתה שכל השאיפות שלי בלעו את מי שהכרתי באתר הכרויות אקדמאים, הפחידו אותם והאמת שגם אותי.
מצאתי את עצמי לבד, אני וההישגים ובלי אף אחד שיגיד כל הכבוד. בטקס הסיום בו העניקו לי תעודת הוקרה, ההורים שלי מחאו דמעה וכפיים. אבל כמעט לכולם היה שם מישהו אהוב, בן זוג מחייך, שרץ לנשק אותם ברגע שהם ירדו מהבמה ואצלי, רק שני הורים מבוגרים, שבשבילם לא חשובה האהבה – חשובה רק ההצלחה.

תואר זה לא הכל בחיים
חשוב ללמוד וכמה שאני נהנית ללמד ולטפח דור חדש של אקדמאים וכמה שאני נהנית ללמוד בעצמי מהגדולים בתחום, אני כל כך אוהבת את האוניברסיטה, את המסדרונות התוססים, המדשאות שבהם יושבים כל כך הרבה חבר'ה צעירים ומבוגרים, תמהיל נפלא של אנשים טובים ואיכותיים. אבל כמה לבד את מרגישה ביניהם, נבלעת באושר ובעליצות, סוגרת את עצמי בין הספרים. לקח לי זמן להבין שבאתר הכרויות לאקדמאים אני שונה. אני היחידה אולי (או שזה אצלי בראש, כנראה שיש עוד הרבה אקדמאיות תועות כמוני) שנתנה להישגים האקדמאיים שלה לבוא על חשבון כל דבר אחר בחיים. חברות שהתרחקו, תחומי עניין שנדחקו ומחזרים שהתאדו כשהם הבינו שמבחינתי, הם במקום השני. ומה שווים לי עכשיו כל ההישגים האלה אם אין לי מישהו נפלא לחלוק אתו את ההצלחה? לשוב אליו מיום במשרד, לספר לו אנקדוטות מהרצאות או מה למדתי בשיעורים ואיך הגעתי למסקנה מיוחדת אחרי קריאה של כל כך הרבה מאמרים...

הכרויות לאקדמאים – אני לא לבד שם
רק כשאני באתר הכרויות לאקדמאים אני לפתע מבינה: יש עוד כמוני, בחורים מתבגרים שגם הם נזכרו מאוחר, שגם הם משתוקקים להכיר מישהי שהבינה רק לאחרונה איזו החמצה זו היתה. איך כל השנים היא יכולה ליהנות ולתבל את הלימודים בריגושים אחרים. כל כך הרבה אופציות ואינני יודעת מה לבחור, איך אדע שאותו בן אדם ירגיש כמוני? אני מחפשת אותו, ויש כבר דייט שנקבע, אולי זו תהיה הצלחה אולי זה יהיה פספוס. אבל מה שבטוח, הפעם אני לא מוותרת. תואר נוסף אוכל לעשות מתי שארצה אבל בן זוג אוהב לא תמיד יחכה.