מאת: אבנר
אני רוצה להיפגש אתך שוב, אני אומר לה והעיניים שלי כנות ומשדרות לה שאני מאוד מעוניין, היא ממלמלת משהו אבל מיד אומרת כן.
אני לא יודע אם זה כן, באמת, אני אשמח לפגוש אותך שוב או כן מהסס של אני עוד לא בטוחה שנהניתי הערב. אני שמח שיש לי שוב הזדמנות, גם אם זו תבוטל אבל עוד לפני שהיא מבטלת, אני כבר מסמס לה הודעת טקסט שבסופו של דבר החלטתי שאנחנו לא מתאימים ושאני מאחל לה חיים יפים.
אני לא יודע אם אני עושה את זה מתוך פחדנות שהיא תבטל ראשונה או שבאמת השתכנעתי שאנחנו לא מתאימים זה לזו.
זה קורה לי הרבה בזמן האחרון, אני אומר למישהי לא מעוניין ואז אני נורא מעוניין, רודף אחריה באתר הכרויות אקדמאים, מבקש הזדמנות נוספת, וברגע שהיא מסכימה אני לא מבין למה עשיתי את זה, הרי היא לא הבחורה המתאימה בשבילי.
אולי אני פשוט לא החלטי
כשפתחתי כרטיס לאתר הכרויות אקדמאים, ניסיתי לדמיין ולחשוב מי באמת הבחורה בשבילי וזה היה קשה. היו לי כמה אהבות בחיים וכולן כל כך שונות זו מזו, טייפ שונה לגמרי, אין לי אבטיפוס מומלץ, אני רודף אחרי בנות קשות להשגה כמו בחורים רבים אחרים ואני פוחד שיזרקו אותי, כמו בחורים רבים אחרים.
אני לא אוהב לשחק עם רגשות של אחרות, בניגוד לבחורים רבים אחרים, אבל אני לא מצליח להימנע מזה. לפעמים אני פשוט מוצא את עצמי בפחד נוראי שאני אמצא את עצמי עם הבחורה הלא נכונה רק כי לא הרגשתי בנוח לסרב ונתגלגל קדימה מתוך כוח האינרציה, ההרגלים והנוחות.
בדייט עצמו אני יכול להרגיש דבר אחד ואחרי הדייט משהו שונה לגמרי, פחד, מועקה או להפך, התלהבות אדירה כשבדייט הייתי אנמי וכל כך אדיש ומשועמם.
מדוע לא נופל לי האסימון בזמן אמת? מדוע אני זקוק לכל כך הרבה זמן ולבטים כדי להגיע למסקנה אם אני מעוניין או לא? תאמינו לי שדברתי על עצמי עם הרבה פסיכולוגים בחיי והגענו למסקנה שאני כן החלטי, כל חיי עמדתי מאחורי החלטות שקיבלתי מלבד בחיי האהבה. בערוץ הזה התקשורת שלי לא מצליחה להיות מסונכרנת בעת הדייט ולאחר הדייט. מה שאני עושה כדי להימנע ממבוכה או מטעויות, זורק בחורה שמוצאת חן בעיני או להפך מבקש דייט נוסף עם בחורה שאין סיכוי בעולם שאוהב אי פעם, או לחשוב פעמיים ולהגיד לבחורה שהיה נעים ונדבר בקרוב.
דקה לחשוב, להתלבט ואז להחליט
נכון, זה מתפרש כאילו אני לא מעוניין אבל אני מעדיף להפתיע אותה לטובה או לרעה כשאדע את התשובה ביני לבין עצמי. לעיתים אני זקוק למספר דייטים כדי לחדד את התחושה, לבחון שהיא לא נובעת רק מתוך לא בא לי להעביר את החורף הקר הזה לבד במיטה או לא מתוך אין לי כוח לנסוע עד אליך כל כך רחוק כל סוף שובע אז עדיף שניפרד כידידים. האם זה מעצם זה שאני צריך לטרוח בשבילה או מתוך זה שאני פשוט לא מעוניין באמת ואם אני לא מוכן לטרוח האם זה מתוך זה שאני פשוט לא מעוניין בה ובשביל מישהי אחרת הייתי נוסע עד אילת?
את כל הלבטים האלה אני משאיר לאחרי הדייט, אחרת הבחורה תחשוב שאני מטורף, אומר לה את הדברים האלה, משתף אותה בלבטיי. בטח היא בעצמה לא סגורה עלי, אם היא מעוניינת או לא, אז זה שאני מחכה קצת אחרי הדייט כדי להבין לאן פנינו מועדות לפעמים גם עושה לבחורה טובה גדולה, כי היא בעצמה מבולבלת בדיוק כמוני. אז אחרי שנחתי, ישנתי על זה בלילה, התייעצתי עם חברים או פשוט חשבתי על זה עם עצמי, אני כמעט תמיד יודע את התשובה אם זה כן, יהיה דייט נוסף או אם זה לא, כאן דרכינו נפרדות. לפעמים צריך לעכל את הדייט כדי להבין מה היה שם ואם זה יצליח, לא צריך להחליט הכל מיד. קחו את הזמן ואולי תגיעו רחוק יותר במערכות יחסים.