אדישה או רגישה? זו השאלה
הורידו את אפליקצית החצי השני
מאת: שוליית הקוסם המאוהב
מזמן לא חשבתי ככה, על הבחירות שעשיתי באהבה. אבל היום, לפתע נחה עלי המוזה לשאול את עצמי: תגיד, למה בחרת דווקא אותה ל פני מישהי אחרת? למה הטיפוס הזו כה מושכת אותה והטיפוס האחר, שחברים שלך מחפשים בקדחתנות, מצטיירת בעינך משעממת וחסרת משמעות?
אני מניח שמבחינה לוגית, אני בוחר בחורות מסויימות כי הן נראות לי יהיו בנות זוג מפנקות או דומות לאמא שלי המדהימה ומבחינה ריגשית, אני נסחף אחרי בחורות טורפות ומרגשות, שאוהבות לתמרן אותי ולשחק ברגשות שלי, אבל גם מכניסות המון אקשן לחיים.
אבל ההתלבטות העיקרית שלי היתה תמיד בין בחורות רגישות לבחורות אדישות. ותכף אני אסביר לכם למה הכוונה ואני די בטוח שתזדהו עם הדילמה שלי.
מלכת הקרח
היא מסוג הבחורות שמשחקות אותה קשה להשגה. כשאתה עובר לידה ברחוב ומספר בדיחה, היא לא ממצמצת אפילו. כשאתה עומד מולה ומנסה לדבר איתה, היא תסתכל עלייך כאילו אתה חייזר ממאדים. כשאתה יושב אתה ועם החברות שלה, היא תדע להרים סנטר בהתנשאות. מצד אחד, היא מצטיירת כבחורה מעצבנת, סנובית, שחצנית. מצד שני, יש בה משהו שקוסם לי נורא. בצבא קראו לה מירי, היא היתה נותנת לי פקודות ומפנה אלי את הגב. אבל יום אחד, יצא ששנינו נשארנו שמירה לשבת ופתאום התקרבנו. צחקנו, דיברנו מכל הלב, היא אפילו אחזה לי את היד, גיליתי את הרוך שבה. כמובן שכשהסתיים סוף השבוע, היא חזרה לעקוץ ולהתעלם בעת הצורך, אבל רגע החסד חיבר ביננו כשהשתחררתי ונפגשנו לפתע בבית קפה בעיר. התחלנו לצאת ואני הרגשתי שאני במירוץ של חיזור: שום דבר לא הצליח להוציא אותה מהאדישות המולדת שלה. כשהבאתי לה הפתעה, היה לה חיוך נעים על הפנים, אבל היא לא קפצה משמחה. אפילו במצבים מאתגרים כמו טיול סנפלינג, היא היתה בקור רוח מושכת או מרגיעה אותי. בקיצור, היא היתה הגבר מבין שנינו ואני כבר התגעגעתי למישהי עם התקפות היסטריה או קפריזות לפני מחזור, רק לראות אותה בה שוב את הרוך הזה שראיתי בה בסוף השבוע בצבא. חיפשתי אחרי טראומות מודחקות, סיבות בלתי מודעות, אפילו כעסתי עליה, רק שתתעצבן ונריב. אבל היא תמיד היתה בשליטה. מוליכה אותנו כזוג למקום הנכון. כל החברים שלי אמרו שהשתגעתי, בחורה רגועה כזאת היא חלום ואם היא גם צריכה להיות כל כך אדישה כדי להיות רגעה, אז יאללה, תוותר לה. רק שלא תטריף אותך עם סצינות כמו שהחברות שלהם היו עושות: כן הולכים עכשיו, לא בא לי פתאום, עזוב אותי – למה אתה לא מחבק אותי?משנות את דעתן כל דקה בממוצע ואילו מירי? מחבקת כשצריך, מזעיפה פנים כשצריך, ותמיד פותרת בעיות, מייעצת והכל במקצוענות כזאת. בסוף חתכנו ואני חיפשתי את ההפך הגמור למירי.
מותק, תרגיעי
את ההפך הגמור מצאתי בגילי. מצד אחד, הבחורה הכי מתלהבת בעולם. הכל בחיוך, מתרגשת גם ברגעים הקטנים, מגלה לי שוב, איך שהיינו ילדים, הכל היה חדש ומפתיע. קופצת עלי משמחה כשנפגשים ומחבקת חיבוק ארוך ורגשני כשכל אחד חוזר לביתו. אחרי מירי, זה היה בשבילי כמו פנטזיה שהתגשמה. הנה, אמרתי לעצמי, כזאת בחורה חיפשתי, שמביעה את עצמה בכל הגוף, שיש לה מימיקה בפנים, שהיא יודעת לצעוק כשהיא שמחה ולצעוק כשהיא כועסת. אפרופו לצעוק, גילי היתה צועקת. כשהיו לה עצבים, כשמשהו הפריע לה או סתם ברחוב על אנשים זרים, שחסמו לה את הרכב. היא היתה הכי רגשנית ביקום ובאיזשהו שלב, זה הפריע לי. ממישהי שמבקשת בנימוס מהשכן להוריד את הזבל ולא להניח ליד הדלת עברתי למישהי שזורקת את הזבל שלה על האוטו של השכן, שחסם לה קצת את החנייה. לגילי היו התקפי קנאה, היא היתה מאבדת שליטה, היו למה מצבי רוח משתנים, היא שיגעה אותי ואני כבר התגעגעתי למירי ולרגעים השלווים שהיו לנו ביחד.
קוד רומנטי: איזון
עכשיו אני כבר יודע שהכי חשוב זה איזון. מישהי שתדע לזרום, להתרגש, לצחוק בקול גדול וגם להתעצבן במקום ובזמן הנכון, אבל לא תתחרפן מכל שטות או תעשה לך הצגות ותטרוק לך את הטלפון כי הודעת לה שאתה מאחר בדקותיים. אומנם קשה למצוא מישהי מאוזנת, לכל אחת ואחד יש את הקטעים והשריטות שלו, אבל אני מנסה – יוצא עם מגוון של בחורות ומנסה שלא לסווג אותן תחת קטגוריות, לראות מי עושה לי טוב על הלב ולא לחשוב יותר מדי על הבחירות האוטומאטיות או המחושבות שלי. אבא שלי כבר אמר לי פעם: בן, כשתגיע הבחורה המתאימה אתה תדע. אז אני סומך על האינטואיציות שלי, שכשהיא תגיע, אני כבר אדע.
0