מאת: הרודנית
היכרויות חשדות לפעמים מסבכות לנו לא מעט את החיים. אבל בחיים אנחנו לא בוחרים במי להתאהב, אחרת מזמן הייתי מספרת לכם שפגשתי את אהבת חיי בברזיל, כשהייתי בקרנבל. הוא הציץ אלי מבעד למסכה ולקח אותי לחוף לסשן חיבוקים ונשיקות או משהו רומנטי בסגנון. אבל אני פגשתי את החבר הנוכחי שלי, שתכף יהיה גם בעלי הטרי, במסדרון המתפורר של הדירה השכורה שלי, כשהוא לבוש בתחתונים זעירים ואני בפיג'מה מרוטה במראה מעוך במיוחד של חמש בבוקר.
כן, ככה זה היה, זו היתה הפעם הראשונה שגיליתי אותו. לרוע המזל, הוא לא היה שלי על ההתחלה וכדי להשיג אותו, הייתי צריכה לוותר על החברה הכי טובה שלי, בעלת הטעם המשובח בבנים וגם למצוא דירה חדשה ולהתמודד על רגשי אשמה איומים על כך שאני בחורה בוגדנית ורעה. אבל זה רק הסיפור על פני השטח. במציאות, זה קרה אחרת לגמרי.
בחורים - אאוט
לפני כמה שנים, כשסיימנו צבא, החלטנו אני וחברה מאוד טובה מהשירות לעבור לגור יחד. זו היתה החלטה אמיצה, כי לגור עם חברה טובה זה לא קל. את אוהבת להיות איתה, אבל היחסים שלכם עומדים למבחן כשאתן גרות יחד. לראות אותה יומיום, לספוג את הצדדים החיוביים והחמים שלה, אבל גם את הקריזות הקטנות ולגלות שהיא משאירה כלים מלוכלכים בכיור או מבזבזת את כל המים החמים באמבטיה ועוד. אבל לקחנו בחשבון את המגרעות והחלטנו שבכל זאת, זה עדיף על לגור עם בחורות זרות לגמרי, שגם להן בטח יש הרגלים רעים. אז חיפשנו ומצאנו דירה קטנה ונחמדה בתל-אביב והיינו הכי מאושרות בעולם. ניקינו יחד, עיצבנו לפי חזון משותף, כל ערב יצאנו לבלות ובבקרים ישבנו על קפה במטבח הקטן מחליפות חוויות ממפגשי היכרויות שחווינו ומפטפטות על דה ואה. הסתדרנו במשך כל שנות הלימודים של התואר הראשון באוניברסיטה מצויין. זכינו בתקופה זו לפתח היכרויות חדשות דרך מסגרות חברתיות שונות. היא הביאה בחורים הביתה, אני אירחתי דייטים על הספה שלנו משוק הפשפשים וכל אחת היתה בענייניה בלי להתערב לשנייה יותר מדי בחיים. להפך, אם אמרו משהו אחת על השנייה זה תמיד נבע מדאגה ומטוב לב. בכל זאת, היינו החברות הכי טובות ולא התכוונו לאפשר מצב בו היכרויות חדשות כלשהן עם בחורים ישבשו לנו את מערכת היחסים.
בעל עד הבית
עד שטל הגיע. כבר כמה ימים לפני פגישת הבוקר האקראית במסדרון, השותפה – אז החברה הכי טובה שלי – סיפרה לי עליו הוא מקסים, השתפכה, עושה לי את זה לגמרי ותיארה איך הוא לקח אותה הצידה במסיבה ואמר לה – את עוד תהיי אישתי. היא, דווקא לא מהבחורות הרגשניות במיוחד, הוקסמה ממנו לגמרי ואני שמחתי בשמחתה. בכלל לא קינאתי, היו לי מספיק מפגשי היכרויות עם בחורים וגם הייתי טרודה בזמנו בבחינות המתאם לקבלת התואר השני בפסיכולוגיה. הדבר היחיד שהטריד אותי היה שהיא תעבור לגור איתו ותשאיר אותי בדירה עם שותפה חדשה. כל כך התרגלתי כבר לנוכחות שלה בבית שחששתי שיהיה לי קשה מאוד להסתגל לפנים זרות וקול זר.
אז עד אותו בוקר לא ראיתי את טל. ואז התעוררתי, זה היה נורא מוקדם ורציתי נורא לשירותים. לא ידעתי שהם שניהם בבית, אם הייתי יודעת, הייתי טורחת לרכוס את הכפתור העליון בפיג'מה ולסרק קצת את השיער. אם הייתי יודעת שאני אפגוש ככה את בעלי, בטח הייתי גם מתאפרת, מתבשמת ונועלת עקבים. אבל לא היה לי מושג קלוש שזה מה שיקרה, אז יצאתי איך שאני וטראח נתקלתי בו ליד הדלת של השירותים. הוא היה חתיך לאללה עם גוף רזה ועדין ומבט כובש. הי, מלמלנו שנינו ורק בארוחת בוקר, הוצגנו באופן רישמי. מה שהשותפה לא ידעה, שמרגע בו יצאתי מהשירותי ועד אותה ארוחת בוקר בה ישבנו שלושתנו, אני וטל ישבנו בסלון ודיברנו בלי הפסקה. זו היתה שיחה זורמת, אבל לא מהסוג הידידותי שהייתי מנהלת עם המחזרים של השותפה, אלא כמו מיני דייט אצלי בסלון ואני נמשכתי אליו בטירוף, אבל העמדתי פנים שאני רק מארחת חביבה. לא עצרתי לחשוב כיצד היכרויות שמתפתחות במצב כזה בסופו של דבר יכולות לדרדר מערכות יחסים וותיקות וטובות.
השותף החדש
בסופו של דבר., לא החזקנו מעמד אני וטל. הפגישות שלנו, בין דייט שלו עם השותפה לדייט שלי עם מישהו אחר, היו קצרות מדי ואנחנו רצינו עוד. זה היה הדדי ונפגשנו בסתר באיזה בית קפה רחוק מהדירה והסכמנו שאנחנו רוצים לצאת יחד. אחר כך סיפרנו לשותפה, היא כעסה מאוד והתנפלה עלי וכל החברות והאמון של השנים הארוכות נעלם בהרף עין. היא פשוט סילקה אותי מהדירה ואני ישנתי על הספה אצל חברים שבועות ארוכים עד שטל הצליח לסיים את התואר ועברנו לגור יחד. היא לא פירגנה, גם כשנודע לה שאנחנו מאורסים ומרות, שכעת יש לה חבר רציני וגם הם עברו לגור יחד, היא ניתקה לי את הטלפון בפנים כשהתקשרתי להזמין אותה לחתונה שלנו. אז תשאלו אם זה היה שווה להשיג חתן על פני החברה הכי טובה? קשה לי לענות, כי ידעתי שזה מסוכן, אבל כשאתה כה מאוהב אתה לא עומד בפיתוי..