הוא סתם שיחק בי

יש גברים שאם הייתי יכולה הייתי זורקת מהתודעה שלי ולא חושבת עליהם יותר בחיים. הבעיה היא שקשה לנו לשלוט בזיכרון של עצמנו, ולפעמים בלילה באים ועולים אצלי בדמיון כל הגברים שפסעו אל תוך חיי. חלקם מקסימים וחלקם אכזריים, חלקם קוראים לי לחזור וחלקם אומרים לי ללכת. לפעמים אני מעלה במיוחד גבר ספציפי ומתעמתת אתו. בדמיון שלי אני זאת שסוגרת אתו דין וחשבון אחרי שבמציאות אני זאת שהתרפסתי והתחננתי "אל תלך". אבל בדמיון שלי הוא חוזר אלי ורוצה בי ולא מתחתן עם מישהי אחרת שהיתה החברה הכי טובה שלי.

אבל יש גבר אחד ספציפי שהיתל בי ולא בכוונה ואולי אחר כך זה כן היה במודע, אבל ההתחלה היתה כל כך נהדרת. הוא ואני זה היה כמו זיווג מהסרטים. הכרנו באתר הכרויות, מתוך שלום והי וכמה בדיחות ציניות נולד דייט חלומי. מהסוג שאת יושבת בבית קפה מכוער באמצע העיר הסואנת וכולם צופרים מכל הצדדים והמלצרית שופכת עליך בטעות קפה אבל כל זה לא משנה כי את לגמרי טובעת בתוך העיניים הכחולות שלו והוא בשלך וזה מרגיש כאילו רק שניכם בעולם.
וככה זה נמשך. דייט אחר דייט, חיבוק ונשיקות ומשם למיטה והוא כבש אותי ואני אותו והרגשתי כמו על פסגת האוורסט. היקום היה שלי והוא היה שלי ואני שלו והייתי כבר בטוחה שמצאתי את החצי השני שלי, שבקרוב תנוח על אצבעי טבעת אירוסין וכל יום חיכיתי להצעה. למרות שלא גרנו יחד ידעתי שיש זוגות שלא צריכים את כל הגושפנקות וכל השלבים האלה כדי לעבור הלאה. ואז זה בא לי בבום. מכירים ימים שאתם קמים והכל נראה נפלא ואז הכל מתפוצץ לכם בפנים? ככה זה קרה לי.

הוא בא אלי במקלחת כולו עצוב ומדוכדך והלב שלי שקע. ידעתי מה הוא עומד להגיד עוד לפני שהוא אמר את זה. למרות שלא היו סימנים מקדימים ובכלל לא ראיתי את זה בא, ידעתי שהבחור עומד להיפרד ממני ותהיתי מדוע כי הוא לא באמת הסביר. רק המון משפטים ארוכים שנשמע שהוא התאמן עליהם זמן רב ותהיתי כמה זמן הוא כבר יודע וכמה זמן אני כבר הוזה. אז ככה נפרדנו. הוא חזר לכוך שלו ואני לדירה המחולקת שלי ושנינו המשכנו לנהל חיים מקבילים בערים נפרדות ואני המשכתי לחשוב עליו. לא הצלחתי להרפות וזאת על אף שהיו לי הצעות אחרות והמשכתי לשוטט בקרבתו הן באתר הכרויות, מחפשת אותו אם הוא עוד שם והן בשכונה שלו, עוברת כאילו במקרה ומשתהה לדקות ארוכות, אולי במקרה הוא ירד לאוטו.
ואז הוא התקשר והייתי בהלם. זה היה כאילו הדמיון שלי משחק בי והוא רצה לפגוש אותי ולא יכולתי לסרב, כי הייתי בטוחה שזה מוביל לחרטה. שהוא מבין שהוא עשה טעות והוא רוצה שאסלח לו והכל יחזור לקדמותו והפעם נתחתן ותהיה לנו משפחה מדהימה. אבל כשהגעתי אליו זה היה אחרת לגמרי: הוא בכה וחיבק אותי ונראה כל כך אומלל שפשוט רחמתי עליו וככה חזרנו אבל זה בכלל היה כמו פעם. זה היה הרבה סקס בלי מילים ובלי יציאות ובלי לשתף חברים והרגשתי שאני מתגנבת לחיי ולא חוזרת אליהם וידעתי שאני רק משחק, שהוא צריך אותי כדי לא להיות לבד, שאני גשר בדרך לאהבה החדשה שלו ולמרות שידעתי לא יכולתי להפסיק כי כל כך קיוויתי שהפעם זה יהיה אחרת. שהפעם הגבר יתרצה ויבין שאני האהבה הגדולה שלו, שיש לו כבר מה שהוא רוצה והוא לא צריך לחפש במחוזות זרים כדי למצוא אהבה שהוא בכלל לא יודע אם קיימת בשבילו. אבל בסוף זה נגמר, כי הוא מצא אותה או לפחות רצה לצאת אתה ואמר לי שהוא רוצה להפסיק להתראות והפעם הוא חותך אותי סופית ומאז אני רק מדמיינת איך הוא מתרצה וחוזר אלי אבל זה לא קורה. זה הכל רק בדמיון שלי ונכון שהמשכתי הלאה אבל לפחות למדתי שבפעם הבאה ירדפו אחרי ולא להפך.