הוא לא בפאזה שלי -סיפור אהבה עם גרוש

 מאת: סיגל

וואו את יוצאת עם גרוש? החברות שלי היו בהלם, כאילו גרוש הוא עב"ם, כאילו מה יש לי כבר לחפש אתו, כאילו גרושים הם מוקצים מזירת הרווקות הלא נואשות, כאילו הם צריכים להתפשר או לחפש גרושה כמוהם.
אז כן, אני יוצאת עם גרוש ולמען האמת, זה לא שהסטטוס המשפחתי שלו התגלה לי במקרה או לא נטע בי חששות. בהתחלה כשראיתי את התמונה, התלהבתי ואז המשכתי לקרוא והתלהבתי אפילו יותר וכששמתי לב שבעצם הוא גרוש, משהו בי נסוג לאחור, נרתע, חכך בדעתו אם להמשיך הלאה או לנסות בכל זאת. אולי זה הרצון להתחיל משהו נקי עם מישהו שהוא כמוני, שעוד לא חווה יותר מדי קשרים רומנטיים, שיתרגש ביחד איתי מכל הצעדים הראשונים, מעבר לדירה משותפת, כניסה לחופה, ילד ראשון ואולי זה פשוט הסטיגמה שלא נתנה לי מנוח אבל עובדה שהימרתי ויצא טוב. לפחות באופן זמני. הוא היה בראש שלי, הוא היה עדיין ילד בנשמה, הוא התרגש מדברים בדיוק כמוני, לפחות כך חשבתי, אבל היה לו בהחלט מטען עודף או מטען רגשי, תקראו לזה איך שבא לכם, הוא נשא על גבו גירושים כואבים ושני ילדים מנישואים שלא הצליחו להבין מה השתבש, שעד היום מארגנים לאבא ואמא פגישות רומנטיות בחשאי מתוך תקווה שהם יתחבר בחזרה לתא משפחתי אחד.

הילדים שלו התעלמו ממני
לא דיברנו הרבה על הגירושים שלו, הרגשתי שזו נקודת תורפה, אבל מאוד רציתי לדעת, חיפשתי את השבר ואיך הכל התחיל, פחדתי שנעשה את אותה טעות. אולי הם התגרשו כי הוא לא היה בסדר? אפשר בכלל לחפש אשמים בקשר שלא הצליח? אחר כך לאט לאט הוא נפתח בפניי, ולא היתה שום סיבה לכישלון, פשוט חוסר התאמה ושני אנשים שהתבגרו לשני כיוונים שונים והכל היה מאחורינו והמשכנו לנפוש בארץ ובחו"ל.
הוא מתענג על ימיה של זוגיות צעירה ואני מטפחת תקוות שיום אחד נינשא ואפצה אותו על כל עוולות העבר. אבל אז באו הילדים וחסמו אותי. בפגישה הראשונה הם בהו בי ונרתעו וכל פעם שניגשתי לאחד מהם, הוא צעק וברח, כאילו מפלצת ירוקה וענקית איימה לבלוע אותו ובפעמים הבאות הם התעלמו ממני, כאילו אני אוויר ורק דהרו על הגב של אבא שלהם ונהנו מחברתו וכשעברנו לגור ביחד, הם נהגו ללכת על קצות האצבעות ולבקש ממני דברים פרקטיים כמו תביאי קטשופ לשולחן או תגבירי את הטלוויזיה.
רק יום אחד שאהובי איחר לבוא ושני הזאטוטים ששכנו בדירתו נתקעו איתי לכמה שעות, הצלחנו לחתוך בקרח, זה קרה בעדינות, חורים קטנים ואז גדולים ובסוף גם הגיעו הצהלות והמשחקים וטיולים משפחתיים משותפים. כבר ראיתי אותנו משפחה מאושרת וגם הוא ראה, הגרוש שלי, שלא קראתי לו ככה אבל בתוכו נשאר הגרוש, מישהו שגירש וגורש ולא רוצה לחזור לאותו מוסד שכבל אותו מלכתחילה. קלטתי שהוא לא רוצה שוב להינשא וששניים מספיקים לו ואילו אני? בתחילת דרכי, צמאה לאהבה, כמהה למשפחה, רוצה גרסאות מוקטנות משל עצמי ובן זוג שיחווה איתי הכל מחדש ולא בעיניים דהויות שכבר ראו הכל אלא בעיניים פקוחות ומשתוקקות ומתפלאות אל העולם.

הוא לא רצה שוב להתגרש
"זה לא ילך בינינו", הוא אמר, "אנחנו לא רוצים את אותם הדברים" וככה חתכנו והילדים הביטו בי אורזת לאיטי במשך כמה ימים, מנסה לאחוז במה שעד כה היה המשפחה שלי ובן הזוג שלי ובסופו של דבר, תקראו לזה חוויה או קשר שכולו אהבה לא בטיימינג הנכון, אבל לא התאמנו כי מלכתחילה אני רציתי משהו אחד והוא לא היה מוכן עוד לדלג לסבב ב' ולנהל אותו כמו סבב' א'.זה לא אומר שלא אצא יותר עם גרושים, אבל בהחלט אחפש לי גרוש שרוצה לחוות את הכל שוב מהתחלה.