מהסס לפנות אליה
הורידו את אפליקצית החצי השני
מאת: מישהו שלא בטוח בעצמו
אף פעם לא היה לי ביטחון עצמי בשמיים אבל חשבתי לתומי שבעידן האינטרנט הנושא ייפתר ויהיה לי קל יותר לפנות לבחורות. הרי זה לא שאנחנו מפלרטטים בפאב והיא קולטת שאני בקושי 1.70 ויש לי קצת קרחת ותחילתה של כרס ואולי גם פצעונים פה ושם על הפרצוף או שאני מגמגם כשאני מדבר. באינטרנט אפשר לבנות תדמית יותר אטרקטיבית ולתקשר עם בן אדם תוך כדי שמשכתבים כל משפט וחושבים כמה פעמים לפני שכותבים אותו. החיזור נעשה יותר נח.
אבל טעיתי. עצם הקלות שבחיזור לא בהכרח הביאה לי יותר אומץ. גם באתרי הכרויות עדיין קשה לי יותר לפנות לבחורות שאני תופס כשוות יותר ממני ואיך אני מגיע למסקנה הזאת? בתמונות הן נראות לי מסוג הבחורות שלא היו שמות עלי בחיים האמיתיים. אם נגיד הייתי מתחיל אתה בפאב, היא היתה מתעלמת ממני אז למה שבאינטרנט היא פתאום תרצה בי? כי היא לא רואה דרך המסך שאני נמוך ממנה או פחות יפה ממנה, שעוד לא סיימתי כמוה תואר שני ושאני גר בדירה שכורה בתל אביב אבל מדובר בבחורה רצינית? את כל הנתונים האלה אומנם אפשר ליפות באינטרנט אבל אני אגיד לכם מה אי אפשר ליפות – ביטחון עצמי רעוע.
אני פוחד לקבל סירוב
וככה אני מוצא את עצמי משוטט ופוסל. לא את הבנות, אלא את עצמי, על אי התאמה. אני לא מחכה שיסרבו לי, אני פוחד מדי לקבל סירוב, אני מעדיף לסנן את עצמי ולמנוע עוגמת נפש. עדיף לחסום את עצמך מפני התנסויות שליליות במקום לקבל "לא" פוגע, מהסוג שיגרום לי להתכווץ מבושה שבכלל העזתי לפנות למישהי שהיא לא בליגה שלי.
אבל איך אתה יודע שהיא טובה מדי בשבילך? תשאלו - מי בכלל החליט שהיא לא בלאבל שלך. המראה זה לא בהכרח מה שקובע, גם תואר יותר או חצי תואר פחות לא עושה את ההבדל, הרי זו האישיות הקסומה שלך וממד ההתאמה ביניכם, זה מה שבאמת חשוב.
כל זה נכון ויפה, אבל המציאות היא שאני מתפדח להתחיל עם בנות שאני חושב שבעולם האמיתי לא היו מסתכלות לי, הרי זה שהן כאן נגישות לי לא הופך אותן יותר קלות להשגה. ברגע שהן יקלטו מי אני, בין אם זה יהיה הכרטיס שלי שלא יעשה את הרושם הרצוי או שהן יגיעו לדייט פרונטאלי ויתאכזבו ממני, מתישהו תבוא הנפילה ועמה האגו שלי יתרסק. לפעמים אני מעדיף לכוון נמוך יותר רק כדי לצאת שאקל. להתחיל עם מישהי שבטוח תרצה לצאת איתי כדי להרגיש טוב עם עצמי ואז בדייט אני מגלה שהיא לא בשבילי, שאין בינינו הבנה או התאמה, שהיא לא הטעם והסגנון שלי, אבל מה, היא הסכימה לצאת איתי וזה מה שבאותה תקופה היה חשוב לי – להיות מישהו שלא מקבל סירובים.
לא לפסול לפני שניסיתם
היום אני יודע שזו טעות, שצריך ללכת רחוק יותר, שאסור לפסול את עצמך עוד לפני שניסית. היום אני פונה לבחורות גם אם יש סיכוי סביר בהחלט שהן יכתבו לי שהן לא מעוניינות. כשניסיתי את זה בפעמים הראשונות הייתי מיואש. כל כך הרבה "לא", כל כך הרבה מיילים שכתבו לי שזה לא ילך בינינו בלי סיבה, כשאני כמובן ידעתי מה הסיבה, שהן בכלל לא רואות אותי ממטר, אבל יום אחד הגיע כן והוא היה מבחורה מקסימה, מהסוג שבחיים לא חשבתי שתמצא בי עניין. בהתחלה חשבתי שזו מתיחה וכל שלב שעברנו בדרך הייתי מבוהל, שהיא תצחק עלי, שזו התערבות שהיא הפסידה בה, שהיא מהתלת בי או שאולי משהו לא בסדר אתה.
אבל היום אנחנו יחד. כן, כן, יחד וכשאני אומר לה שאני לא מאמין שהיא בחרה בי היא המומה ולא מבינה על מה אני מדבר. אתה כזה נפלא בעיני היא אומרת ואני יודעת שיש חלומות שמתגשמים וכל מה שצריך זה קצת אמונה בעצמך, בחיים והרבה מזל. מתישהו, גם אם אתם לא רואים את זה בעצמכם, מישהו יזהה את הפוטנציאל.
0