יש דברים שלא אסלח עליהם

 מאת: דני של גל

אני מודה, אני בן אדם שנוטר טינה עמוקה לנצח נצחים גם על שטויות. כשהתאהבתי בגל, ככה אקרא לה, למרות שזה בכלל לא השם שלה ואפילו לא דומה למקור, הסברתי לה שאני כזה בן אדם, אבל נראה לי שהיא לא הבינה על מה אני מדבר.
אז נעים מאוד: אני דני ואני מסוג האנשים שזוכרים לחברים שלהם דברים עוד מבית הספר היסודי, זה שיודע לדקלם בעל פה את כל העוולות שההורים עשו לו מאז שהיה קטן וזה לא חלילה שהיו דברים גדולים או ריבים ענקיים בינינו, מדובר בדברים כמו אבא חזר מחו"ל ולא הביא לי צעצוע וכאלה. כן, מה לעשות, זה הבן אדם שאני ואני לא מסוגל להשתנות.

הקלילות שלה מכבידה עלי
כשהתחלנו את מערכת היחסים בינינו, אני וגל, הייתי בטוח שאני יכול להבליג לה על הכל. הקלילות והאווריריות שהיא הביאה לחיים שלי, כמו משב רוח רענן שהפיח חיים בכבדות ששררה בי ובהם קודם לכן. הכל היה טוב ויפה עד שהבנתי שמאחורי הקסם הזה שנקרא גל יש גם דברים פחות יפים, כמו אצל כל בן אדם. חוסר הסדר הנוראי שלה, הבלגניסטיות שהיא חלק בלתי נפרד ממנה, העובדה שהיא מאחרת כרונית וזרקנית, שהיא אפילו לא תתקשר להגיד שהיא מתעכבת אלא פשוט תיקח מובן מאליו את זה שאמתין לה בבית הקפה מתייבש בחום של יולי אוגוסט.
או למשל, חוסר הטקט שלה, עצם זה שהיא אומרת דברים שאמרתי לה במפורש לא להגיד ועוד לפני החברים שלנו, מביכה אותי ומצחקקת וכשאני כועס ומעיר, היא לא מבינה על מה אני מדבר ומה הביג דיל וזה דווקא טוב לדעתה שהיא חשפה את החולשה שלי, שמחברים לא מסתירים כעסים כי הם רק מתעצמים במשך הזמן. מאיפה יש לה את החוצפה לחנך אותי ואני כמעט בן 30?
מיום ליום חשבתי שאני אוהב אותה פחות, שהקלילות שלה היא בעצם החיסרון הגדול שלה, שהיא לא נותנת לדברים את המשקל הנכון ושהיא מפרה כל איזון שהיה לי בחיי עד כה.
 
לא סולח ולא שוכח
אבל לא הפסקתי אותה ולא הפחתתי מהאהבה שלי אליה, אבל כן הצטברו לי כעסים וכמו אבק, נהגתי לטאטא אותם מתחת לשטיח. לא סולח ולא שוכח וברגעים בהם התכסחנו, משחקי כוחות של זוגות של מי שולט במי, שלפתי כל נשק חם שהיה לי נגדה, מעמיד אותה למשפט על דברים שעשתה לפני חודשים רבים.
הערב הזה שפגשת את האקס שלך? אני בחיים לא אסלח לך על זה! אני צורח או זוכרת כשהסתובבתי בגשם והבטחת שתאספי אותי ואיחרת בשעתיים? אולי בזמנו נתתי לך חיבוק ונשיקה אבל בתוכי אני עדיין פגוע ורטוב עד שד עצמותיי.
את כל הדברים האלה אני צועק לה בפנים או כותב לה אחר כך במכתבים ארוכים אותם אני מפזר ברחבי הבית כשאנחנו רבים. אני מבין שהיא כועסת על ההתנהגות שלי. יש דברים שאסור לשמור בבטן ויש דברים שחייבים לסלוח עליהם כדי להמשיך הלאה בזוגיות טובה, אבל מה אם אני לא יכול לסלוח לה עליהם כי בתוך תוכי אני עדיין כועס? אולי במשך הזמן הצלקות יגלידו, בכל זאת מדובר, יש יאמרו, בדברים קטנים, לא חלילה בגידות או פרידות ממושכות, אלא רק התנהגויות ותכונות שליליות והרגלים מגונים שקשה לאהובתי להיפטר מהם.

סליחה שאני לא סלחן
אני מנסה להסביר לה איך להשתנות למעני אבל מצד שני, אם אני לא יכול לסלוח לה על כלום למה שהיא תעשה את המאמץ הזה בשבילי?
ביום כיפור הזה אני אנסה לסלוח לה ולבקש ממנה גם סליחה שאני כזה לא בן זוג סלחן, שאולי זו ההבטחה שלי לשנה החדשה, לסלוח יותר בקלות וגם לשכוח כי יש דברים שעדיף לשכוח אם אתה לא מצליח לסלוח עליהם.