מאת: כלה לעתיד
אני רוצה להתחתן ולשכוח מהכל. מהבחורים שריסקו לי את הלב, מהבחורים שהשאירו אותי בלי אמון באף אחד, מכל הדייטים הגרועים שהיו לי, מכל השבתות שביליתי לבד. אתם חושבים שכשאכנס מתחת לחופה הכל יימחק?
לא נראה לי. כשהייתי ילדה ונפצעתי, שפשוף ברגל, חיתוך בזרוע, כולם אמרו לי לא לדאוג שעד החתונה זה יעבור, כשהייתי נערה אמרו לי שהבאסה של גיל הנעורים תעבור עד החתונה, בתור סטודנטית אמרו לי לשכוח מהלחצים של ההישגים כי עד החתונה הכל יירגע.
אוטוטו אני מתחתנת ואני מצפה להתחלה חדשה. הבעיה היא שאף פעם אי אפשר באמת לשכוח, שיש דברים שמשפיעים ומחלחלים כל כך עמוק פנימה, שלא משנה כמה פעמים אני אעבור דירה, אשנה את השם (טוב, רק תוספת קטנה לשם המשפחה), אתאהב מחדש, מישהו יאהב אותי בלי תנאים ועדיין, חוסר הביטחון והתחושות הקשות מקשרים רומנטיים קודמים יישארו עמוק בליבי.
שברו לי את הלב וזה לכל החיים
כשפגשתי את ד', בעלי לעתיד, הייתי סוג של אנמית. חיוורת, צנומה, מושפלת מבט והוא סוג של הרים אותי מהקרשים ובנה לנו ביחד חיים משותפים. חשבתי איזה כיף, מגיע לי, סבלתי הרבה מבחורים ועכשיו הכל עומד להשתנות. ובאמת בהתחלה הייתי מרוכזת בנו ובעתיד, אבל מהר מאוד נזכרתי מאיפה באתי, כי אי אפשר באמת להמשיך קדימה או להיות לוח חלק.
כל פעם שאנחנו רבים, אני פוחדת שהוא יגיד לי כמו אקסים קודמים שאנחנו נפרדים וכל פעם שהוא קצת מרים קול, אני מרגישה מאוימת למרות שאני יודעת שאין על מה והוא סתם כועס וגם כשהוא מחבק אני פוחדת שזה רק זמני, שבהמשך הוא כבר לא יאהב אותי.
את בעייתית, אומר לי ד' ומציע טיפול, משהו שיגרום לי להסתכל על החיים בצורה אופטימית יותר ויותר מכל, יעזור לי לחיות בהווה. אבל לכו תסבירו לו שההווה מבוסס על העבר ואם בעבר אכלתי הרבה לוקשים מגברים קשה לפתח מחדש אמון ולא משנה כמה אני יודעת שכל בחור עומד בפני עצמו ושיש כאן אהבה אמיתית, הדדיות, רצון עז להצליח. קל לי מאוד לחזור לתחושה הזאת של מישהי שלא רוצים אותה.
יש לי חברה שאומרת שמספיק ששברו לך פעם אחת את הלב – זה לכל החיים. אני מנסה להאמין שזה לא נכון, שהכל רק עניין של זמן עד שהלב יתאחה, אבל משום מה גם הזמן לא מספיק עושה את שלו (לפחות לא בקצב בו הייתי רוצה שזה יקרה) וגם אני, יש בי כל כך הרבה פחדים לחזור לאני הקודמת, זו שתמיד בצד, שמחכה לבחור, שמצלצלת ומנתקת, שאומרים לה שזה לא הולך, זאת שנפרדים ממנה ולא זאת שנפרדת.
רוצה עתיד בלי עבר
כל מה שאת צריכה זה פשוט למצוא את הבחור הנכון, ככה אמא שלי תמיד אמרה והיא כנראה צדקה. לאורך הדרך עברו אצלי יותר מדי בחורים לא נכונים והיה לזה השלכות עלי, על התחושה שלי כמאהבת וכבת זוג. כשד' הגיע ידעתי שהוא הנכון כי הוא גרם לי להרגיש נחשקת ויפה ופרטנרית. פתאום מישהו רצה לחלוק אתי את החיים ולא רק לקבל בלי לתת יותר. אבל אולי ציפיתי יותר מדי. ציפיתי שברגע שאני אתאהב על אמת אני אפטר לתמיד מהתחושה של להיות מישהי לא רצויה וזה לא קרה. גם עכשיו שאנחנו עומדים להתחתן, שזה הולך להיות רשמי, אני עדיין לא מצליחה לשים מאחוריי את האקסים ואת הבחורים שהבטיחו לי הבטחות ולא קיימו.
הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה לנסות להתרכז חזק בד' ובי ובילדים שיהיו לנו, בדירה היפה שנקנה, בעבודה, בחיים החדשים ולנסות לשכוח שפעם חתונה נראתה כמו חלום רחוק.
אני אצעד לחופה גאה וביחד עם הרווקות אשים מאחורי את כל שיברונות הלב. יש דברים שאי אפשר לקחת אתך לכל החיים.