לא רוצה טובות

 אני לא מהבנות שמחכות שהבחור יתקשר אליהן או ישלח להן מסר שהוא מעוניין. אני כאן היוזמת, לוקחת לידיים את השליטה על חיי האהבה שלי. אבל הרבה מאוד פעמים, מתבאסת. איך שאני מתקשרת אל הבחור, שהבטיח להתקשר וסימס שהוא יעשה את זה בקרוב ולא עשה, הוא עונה לי בקול רוטן. אה, כן, אפשר להיפגש שוב, הוא עונה לשאלתי אם נקבע דייט. כאילו עושה לי טובה שהוא בכלל טורח לתת לי הזדמנות נוספת. אם אתה לא מעוניין, פשוט תגיד שאתה לא מעוניין ונמשיך הלאה אבל למה למתוח אותי עד סוף השבוע כדי שאז אתעורר נרגשת בשישי בבוקר ואקבל סימוס קצר שאומר זה לא מתאים אני מאחל לך בהצלחה.

רוצה אותי לדייט אחד ודי
הכי מעצבן זה ביטולים ברגע האחרון ויותר מזה, מעצבן לדבר עם אנשים שמתייחסים אליך כאל מטרד שכל מה שאת רוצה זה בדיוק מה שהם רוצים: למצוא אהבה. בפעם האחרונה היה לי קטע שהוציא אותי מהכלים. בחור שאמר לי שעקרונית הוא לא מעוניין בי אבל ישמח אם אעשה לו טובה ואתלווה אליך לאירוע של העבודה כי הוא לא רוצה להגיע לשם לבד.
הלו! מה זה כאן – קו מצוקת דייטים? אם נתקעת בלי דייט פנה אלי? למה הם בוחרים כל פעם מחדש לבזבז לי זמן יקר. כאילו אין לי מה לעשות בחיים, לשמש גלגל הצלה לשעות משבר לכל מני בחורים שלא רוצים בי. כאילו לקשר רומנטי אני לא מספיק טובה אבל לעשות רושם בפני קולגות באירוע חברה זה כן?
ההורים שלי כל הזמן דואגים לי לדייטים, לא שאני מתה על זה. אני מעדיפה את השיטה לפיה אני גולשת באתר הכרויות ובוחרת בעצמי עם מי אני אצא. אבל ההורים שלי לא תמיד יותר טובים מהבחורים שעושים לי טובה. גם הם אומרים לי, כשאני מעקמת את האף על המשודכים, שהם טרחו בשבילי ואם אני לא רוצה לצאת הם לא יעשו לי עוד טובות. כאילו מי בכלל ביקש את העזרה שלהם? שיפסיקו לחשוב עלי כרווקה שמחפשת, אני אסתדר, תודה ולהתראות.
והחברים שלי, אותו סיפור. אלה שהם רווקים כמוני שוחים יחד איתי בביצה, הם יצאו עם חלק שאני יצאתי, אני עברתי אצל המחזרים שלהם לשעבר. מדינה קטנה, הרבה קשרים. 

חושבים שאני צריכה אותם
אבל הנשואים מביטים בי מלמעלה, מהפנטהאוז, עם השניים וחצי ילדים שלהם (אחד כבר בדרך), גם הם חושבים שהם צריכים לעשות לי טובות. "רוצה לבוא אתנו לסרט? רוצה לשבת אתנו לקפה? רוצה להצטרף לפיקניק?". כאילו זה מה שאני צריכה, להיות גלגל חמישי של המשפחה המאושרת הזאת, שחושבת שמרוב שאני לבד בטח מבאס לי ושביום שבת בבוקר במקום להשלים שינה כל מה שאני רוצה זה להידחס עם הילדים הצווחניים שלהם באוטו כדי לראות איזה חורשה מהצד של המנגלים. לא תודה.
אני אגב לא חפה מפשע. גם אני לפעמים נותנת צ'אנס לבחור כשברור לי שזה לא הולך לאף מקום. גם אני לפעמים מרחמת על מישהו שנראה שהוא אוטוטו מתאהב בי וגם אני עושה טובה לידיד של חברה שפזל לכיוון שלי במסיבה, כי היא מאוד ביקשה וחושבת שזה יצליח. אולי זה הקונספט: לעשות הרבה טובות או להסכים לטובות של אחרים, כי אולי בסופו של דבר מישהו יעשה לי טובה ויגלה שאני הנכונה בשבילו. אולי כן, אולי לא. מה שבטח הדרך לשם רצופה כוונות טובות.