פוחדות להגיד את האמת

 מאת: מחכה לכן

אחרי הדייט אני מתקשר אליה, רוצה כבר לקבוע דייט שני לפני שירד לה ממני או להפך. היא עונה, אבל מגמגמת. לא מבינה למה אני מתקשר אליה, מבחינתה אנחנו לא אמורים יותר להתראות לעולם. היא חשבה שזה היה ברור לי. איך זה יהיה ברור אם בסוף הדייט היא נתנה לי נשיקה ואמרה שנתראה בקרוב?
אני כבר לא מבין בחורות או שאני חי באשליות או שאתן נותנות לי לחיות באשליות. איך אני אמור לפרש את המציאות נכון אם היא שלחה לי רמזים בכיוון ההפוך? מאיפה הייתי אמור לנחש שבעצם ה"נתראה ועוד בקרוב" זה בעצם "לא, לא רוצה לראות אותך לעולם".
אם היא אמרה לי שהיה דייט נהדר אז בעצם היה דייט מעפן? איך אני אמור להבין מה כאן האמת ומה כאן שקרי ואולי בעצם היא הגיעה הביתה ולפתע שינתה את דעתה? אולי בין השיחות לחברות והדיווח המלא של מה ואיך היה, פתאום נפל לה האסימון שהיה גרוע?
או שהיא פשוט פחדה להגיד לי את האמת בפנים. הרבה יותר נוח היה לה להתנהג כאילו הכל היה נפלא ולבשר לי שדרכינו נפרדות בטלפון, כשאני לא עומד מולה ומביט לה בעיניים. כן, זה מה שכנראה קרה. היא פחדה, לא התחשק לה להתחיל בתירוצים או לראות אותי עושה פרצופים או לשמוע ממני שכנועים שאולי בכל זאת, עוד דייט כדי לבדוק אם אנחנו מתאימים. היא העדיפה למסור לי שאנחנו לא מתאימים בsms , מייל או בשיחת טלפון. ככה היא לא חייבת לי כלום. היא לא רואה איך הפנים שלי נעצבות, היא לא חייבת לחכות עד שאגיד שחבל ולהתראות. היא יכולה פשוט לסיים עם זה מהר ובלי ללכלך את הידיים. את הבשורות הלא נעימות היא שומרת ליום שאחרי הדייט, לטלפון, חושבת שאולי עד שאתקשר היא תחשוב איך להגיד לי שזה לא זה ואולי לא אתקשר בכלל ואחסוך לה את המאמץ להגיד לי בכלל שלא ניפגש לעולם.

בלי תירוצים, תסגרו כבר עניינים
הרבה פעמים אני יוצא עם בחורות ואני מתוסכל מאיך שדברים נסגרים. הן נעלמות בלי שום סיבה. במקום פשוט להגיד לי לא להתקשר, הן עונות ודוחות את הדייט הבא בימים, שבועות ולפעמים חודשים. במקום להגיד שאתן עסוקות או ששבוע הבא לא בא בחשבון למה שלא תגידו את האמת: שאתן לא מעוניינות וזהו. למה לגרור אותי עוד ועוד, הזמן שלי לא חשוב? רק לכן מגיע?
אני רוצה שמישהי תבוא ותגיד לי דוגרי – זה לא יעבוד בינינו. אני אכבד אותה הרבה יותר ממישהי שאומרת לי דבר איתי שבוע הבא. הרי אם לא הרגשת משהו בדייט השבוע מה ישתנה בשבוע הבא? פתאום תשני את דעתך ותתאהבי בי? לא, את פשוט מקווה שאני לא אתקשר ושאני אשכח ממך ואמשיך הלאה ואת תוכלי לדלג לדייט הבא בלי הסברים על כך שכשאמרת לי להתקשר בהמשך התכוונת בעצם שאין לי בשביל מה להתקשר.
אחר כך אתן מתפלאות שאני לא מתקשר בכלל. איך אני אמור להבחין בין מישהי שבאמת עסוקה למישהי שעסוקה בכאילו ופשוט לא מעוניינת? אם את עסוקה באמת ואני לא מתקשר, תאשימי את חברותייך שגרמו לי לאבד בכן אמון, שגרמו לי לחכות לשווא או להוציא את האמת בכח.
אז את לא רוצה לצאת איתי יותר? אני שואל בסוף הדייט. אני רוצה לשמוע את האמת שכן, היא רוצה או שלא, אתה צודק, זה לא קורה בינינו. אבל במקום להגיד לי למה היא מתכוונת, היא פשוט אומרת משהו על זה שכבר מאוחר והיא עייפה. שוב, היא מנסה למצוא דרך אך לגמור איתי יפה בלי שהיא תצטרך להודות בכך שהיא בכלל רוצה לזרוק אותי בסוף הדייט. מחר היא כבר תשאיר לי הודעה קולית שהיה נחמד אבל היא מחפשת משהו אחר.
אז לא, בנות יקרות, נמאס לי לחכות להודעות קוליות או שתיסגרו על עצמכן או שתעדיפו לשקר ולו לא להודות שאתן פשוט לא מעוניינות. אני רוצה שתגידו לי את האמת, גם אם היא כואבת או לא נעימה, אבל את האמת, ישר בפנים, בלי מריחות ועניינים. זה המינימום שאני יכול לבקש ולא משנה מה תגידו, אני מכבד את הדעה שלכן. רק תגידו ואל תתנו לי להוציא את האמת בדרך ארוכה ומתישה.