פוטנציאלי להיות אב לילדיי

 מאת: רוצה משפחה

יש בחורות שמחפשות קשר אמיתי, יש בחורות שידעו מיד אם הן נמשכות למישהו או שהוא בן שיחה נפלא. אני מחפשת משהו אחר, מחויבות, משפחה, מישהו שיוליד איתי ילדים, אני רוצה אבא לילדים שעוד אין לי.
אתם בטח חושבים שנסחפתי, שהלכתי רחוק מדי, למה לחפש כבר אבא אם עוד אין לך בן זוג או ילדים? אבל אני חושבת קדימה, על הבית, על הצאצאים, אני רוצה משפחה ענקית כמו זו שגדלתי בה, שיהיה רועש ושמח, שיהיה בלגן, ושיהיה שם מישהו לחכות לו.
אין לי בעיה להיות עקרת בית או אמא במשרה מלאה, עוד לא הגעתי לשם אבל אני כבר מוכנה להתפטר, לוותר על קריירה מפוארת ולהיות אך ורק אמא. נכון, זה לא פמיניסטי, אבל היה לי מספיק עם הישגים, הגעתי לתפקידים בכירים, טסתי לחו"ל, ראיתי עולם, חוויתי הכל ועכשיו אני מוכנה להתמסד ולהתמסר.

לא רוצה ילדים בלי בן זוג
 אתם מבינים, גדלתי במשפחה שהאבא היה הכוח המניע של הבית. סביבו התקבצו כולם, לו חיכו כשהאוכל היה חם, הוא זה שפינק ונתן אהבה. אבא כמו שהיה לי אני רוצה לילדים שלי. הבעיה היא שאני כבר בגיל לא מאוד צעיר, כולם סביבי נשואים עם ילדים ואצלי באופן מפתיע, ההורים ליברלים, פתוחים לרעיון, מאיצים בי לוותר על זוגיות ולהביא ילדים בלי בן זוג.
אבל אני לא מוכנה, אני לא מוותרת על החלום של משפחה בה יש שני הורים וילדים. אני רוצה לחיות את החלום המשפחתי על בית צמוד קרקע וילדים רצים בגינה. זו הפנטזיה שלי, לא אהבה מסעירה, פשוט בית וחמימות. אהבה בשבילי זה לא רומנטיקה לאור נרות או פינוקי ספא. אהבה אצלי זו התפיסה של משפחה במלואה.
כמובן, אני לא אדלג לגמרי על התשוקה והלהט, זה חלק ממציאת הפרטנר הנכון, אבל אני יוצאת לדייטים ופוגשת גברים וכל הבחורים לא ממהרים לבנות משפחה. הם מדברים על קריירה, תואר שני, יש להם עוד זמן, ילדים לא בראש שלהם, בניגוד אלי, שכבר מרגישה שהביציות שלה אוטוטו מתייבשות. נכון, שמבחינה ביולוגית יש לי עוד זמן. בימינו עם כל הקדמה והטכנולוגיה זו לא הבעיה. הבעיה האמיתית היא למצוא מישהו שיהיה באותו ראש כמוני, שירצה ילדים, שיחשוב על משפחה כהדבר הכי חשוב בעולם.

מפנטזת על משפחה
כשאני יוצאת לדייט אני מיד יכולה לזהות אם יושב מולי מישהו שחושב כמוני, שחושב על ילדים ומשפחה או שהוא פשוט רוצה לזרום בקצב איטי, מדייט לזוגיות, לדירה משותפת. כשאני כבר פוגשת מישהו וזה נהיה רציני, אני מיד מציבה לו מבחנים. זה פשוט. כל מה שצריך לעשות זה להפגיש אותו עם האחיינים המקסימים שלי ולראות אם יש לו את זה. אם הוא גנן בנשמה, אם יש לו גישה או רתיעה. יש כאלה שנבהלים, שיושבים בצד, שלא מוכנים להשתטות או לשחק או להתקרב, חוששים מהרעיון של ילדים או אומרים שעם הילדים שלהם זה יהיה אחרת ויש את אלה, שמיד כובשים אותי, רצים ומשתוללים, נכנסים לבית עץ, זורקים כדור, יוזמים, קולטים שזה משהו שחשוב לי, שהדרך לליבי עוברת בדיוק שם. אני לא מאלה ששואלות: אז כמה אתה מרוויח, אז מה השאיפות שלך לעתיד, אני מאלה שישאלו איזה מן אבא אתה רוצה להיות.
יום המשפחה גורם לי להתרגש. אני מפנטזת על המשפחה שתהיה לי ואני יודעת שלפני הכל, אני צריכה פרטנר מתאים, אבל לא אחד שיגיד לי אני אוהב אותך אבל ילדים לא משתלבים לי בחיים. אני רוצה מישהו שיבוא ויגיד אני רוצה לעשות אתך ילדים. בינתיים אני מחכה, יוצאת לדייטים, בודקת את השטח ומקווה שיום אחד הוא יבוא, אותו אחד שיהפוך מחבר למשפחה.