אהבה זה לא בשביל רגישים

למה אני צריך את זה, את כל המשחקים, את הבחורות שמבטיחות לי שיחזירו טלפון ונעלמות, את החיזורים, את ההמתנות המתישות בין דייט לדייט ובין שיחה לשיחה ואת המרדפים העיקשים שלי בעקבות אהבה? אני אגיד לכם למה אני צריך את זה, כמו אוויר לנשימה, אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלי אהבה!
אבל מה לעשות, למי שמחוספס או אדיש או פשוט אחד שהבין איך זה עובד, קל יותר ממני. אני רומנטיקן בנשמה, מבחינתי כשבחורה מבטיחה לי שהיא תתקשר זו האמת ואני מחכה, מצפה בכיליון עיניים, בודק כל סמס לראות אולי זו היתה היא. בכלל לא עולה בדעתי שהיא שיקרה, שהיא פשוט אמרה שתחזור ולא התכוונה. אבל זה עוד כלום, אני נלחץ מיד בדייטים כשבחורה מפהקת (בטעות, היא אומרת שהיה לה יום עמוס) או מאבדת עניין (למשל, שואלת את אותה שאלה פעמיים) או פשוט אומרת לי שזה לא זה. הלב שלי נשבר גם אם בכלל לא רציתי בה. משהו בי זועק אתה מפסידן!

כשאני לא שם, אני מתגעגע
קשה לי להחזיק מעמד לפעמים ולמרות שאני בכל זאת נהנה מהריגושים, מהציפייה לראות מי תזדמן לחיי ותכניס לתוכם משב רוח רענן, לפעמים אני מתוסכל ומקנא בחברים שלי, שלוקחים הכל בקלות, מדלגים מפגישה לפגישה, מבחורה לבחורה, מאהבה לאהבה בלי משקעים, בלי עניינים מיותרים, בלי להתחשבן עם הנפש ולחפש היכן הם טעו. פשוט לוקחים את האהבה באיזי.
ואילו אני? אצלי הכל סיפור. אולי כי גדלתי על האהבה הענקית של ההורים שלי וכל חיי חיכיתי לנסיכה. עד היום אני רוצה לתת מכל כולי. כשאני מאוהב אני מוכן לנסוע לרחוק, להביא לה כל מה שתרצה, להתמסר בטוטאליות ואילו הבחורות שפגשתי עד כה העדיפו מישהו דעתן שישחק אותה קשה להשגה ובי ראו כיבוש קל מדי. אולי אני סתם מלא האשמות, אני כאן הבעיה, אני עוד לא הפנמתי את זה שבעקבות אהבה עוברים לפעמים כל מני מכשולים, בחורות לא מתאימות, דייטים כושלים, שיחות טלפון עם שתיקות צורמות וצריך לדעת פשוט להמתין בסבלנות.
כשאני בחופשה מהדייטים, צריך להטעין אנרגיות, אז אני מתגעגע להיי, לאנרגיות, לחיפוש, לטלפונים, להתכתבויות ולאדרנלין.

רגישות מלאכותית
הן אומרות לי בדייטים שהן רגישות, שהן אוהבות שירה, שהן יכולות להתמוגג מסרט רומנטי או מתמונה יפה, אבל כשזה נוגע להחזרת טלפונים או לבשר לי בעדינות שזה נגמר הן פתאום נתקפות בקריזות. מה לא הבנת שאני לא מעוניינת או בוא נסיים את זה אתה ממש לא בשבילי. גורמות לי להרגיש חסר ערך ולא איכותי. רגיש ומשעמם. מה, אתה בוכה? אחת שנשרתי אליה שאלה, בחוסר רגישות, גרמה לי להתבייש בדמעות שנזלו מהעיניים. החלטתי שאני לא חוזר על טעויות, שמעכשיו אני שם גבולות, לא מתאהב ולא מתמסר יותר בקלות.
אבל הנה, עד שכבר חשבתי שאני משלם ביוקר על הרגישות שלי והגיעה המישהי הנכונה. דווקא אתה ניסיתי טקטיקה חדשה, אדישות, אבל עד מהרה היא קלטה עם מי יש לה עסק. אתה מבין אותי כל כך טוב, אתך אני באמת יכולה לדבר, אתה ממש רגיש ובמקום שזה יישמע כמו מפי אחרות, כאילו זו חולשה, כשהיא אמרה את זה זה נשמע נפלא. אז אולי בכל זאת, אחרי הכל, צריך להגיע לזירת האהבה כפי שאתה ולא לשחק משחקים, לא להעמיד פנים שאתה מישהו אחר שנראה לך אטרקטיבי יותר. עובדה שאני הייתי רגיש, ניסיתי אדישות וגיליתי שהרגישות מביאה אותי לבחורה הנכונה.