נמאס לי שכולם על ריטלין

 מאת: מגלי

את חייבת לדעת עלי משהו, הוא אומר בדרמטיות. מה שעולה לי בראש מפחיד: אני חוששת שאולי הוא אסיר משוחרר, אישה לשעבר או פשוט גר עם ההורים. שלושה תרחישים שלא הייתי רוצה לגלות בדייט ראשון או בכלל בחיים.
אבל כל מה שיש לבחור להגיד לי זה שהוא על ריטלין, שהוא אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, שהוא קצת היפראקטיבי, לא משהו רציני, הריטלין פשוט עוזר לו להיות מפוקס יותר בחיים ומאז שהוא על ריטלין הוא יודע בהחלט מה הוא מחפש בחיים ואיך להשיג אותו.
אני שמחה בשבילו, באמת, תחשבו איך היה העולם נראה בלי ריטלין, אנשים ספונטאניים, אולי כאלה שלא קיבלו צ'אנס להשיג משהו, שחשבו עליהם שהם פשוט עצלנים, שלא נתנו להם הזדמנות להוכיח את עצמם או לקבל את הרוגע המבוקש.
הבעיה היא שזה בערך הבחור החמישי בכמה חודשים אתו אני יוצאת, שיוצא בהצהרות כאלה ואני מתחילה לתהות – האם זה אמיתי או פשוט טרנד? האם בחור על ריטלין למעשה רומז שזה שהוא על ריטלין פירושו שהוא רציני, מרוכז, רגוע יותר מבחורים אחרים או שהוא פשוט אומר את זה כדי להרגיע אותי כי בלי הריטלין הוא מישהו קופצני, שעושה דברים בלי לחשוב פעמיים, שיכול מחר להיכשל בעבודה או בלימודים ולחרבש לעצמו את החיים?

הריטלין שהציל אותי
תתפלאו אבל יש בחורים שפגשתי שממש הגדירו את הריטלין כגלגל ההצלחה של החיים שלהם. לפני הריטלין, האופי והחיים שלהם נשמעו כמשהו שבשום פנים ואופן לא הייתי רוצה להכיר. משהו שזע באי נוחות מתמדת, שלא מתחייב, שדוהר קדימה בלי כיוון ברור. על פניו, זה נשמע כמו הבחור הרווק המצוי שלא מתמסד אבל בפועל, בנות, בואו נודה באמת, אם הריטלין זה מה שגורם לבחורים להתפקס עלינו ולחשוב על חתונה, מי שאנחנו שנגיד להם אחרת?
מצד שני, הריטלין הופך לקדוש בעיני הבחורים שפגשתי. הם רואים בו כה-גלולה ששינתה את חייהם והם מדברים עליו כעל המושיע שלהם. לעיתים נדמה שהם מאוהבים בריטלין, בכדור הפלא שלהם ותולים בו את כל שאיפותיהם ותקוותיהם. הריטלין יוביל אותם לאור שבקצה המנהרה, הריטלין הוא זה שהופך את החיים שלהם לכל כך טובים.

כיבה את הניצוץ
לעיתים זה נשמע קצת מרתיע. מה יקרה כשהגלולה כבר לא תעזור? מה עם תופעות הלוואי שלה? אולי בלי הריטלין יהיה לי לפתע בחור אחר? ואולי בעצם בלי הריטלין זה יהיה בחור נפלא יותר?
אני רוצה לספר לכם שפעם פגשתי מישהו שהיה מושך בסגנון המפרץ שלו, תמיד היה בעקבות משהו, תמיד היה מרגש בשיחות הנמרצות, במעבר החד שלו בין תחומי עיסוק ותחומי עניין, זה מה שאהבתי בו עד שהוא החליט שיש לו בעצם הפרעות קשב וריכוז, שזו הסיבה שהוא לא מתביית על כיוון מקצועי אחד, עבר אבחון, קיבל אור ירוק והחל לשלב את הריטלין בחייו.
הבחור הפך להיות בחור כבוי עם חושך בעיניים, רזה, התעייף מהמרוץ, בחר עיסוק משעמם, החל לדבר בצורה מונוטונית. אולי תגידו שהקצנתי והגזמתי, אבל בפועל, אצלנו באופן אישי, הריטלין עקר את כל ההנאה מהחיים ומהקשר שלי אתו. לא הכרתי את מי שהוא היה שנה וחצי על הריטלין. אז אולי הוא מבחינתו הוצל על ידי הריטלין, התקבע והתביית, ממש כמו שהוא רצה, אבל בעיני זה פשוט כיבה לו את כל הקסם הספונטאני והלהט שבער בו תמיד.
אז האם הריטלין באמת עוזר? יש כאלה שזה הפך אותם לאנשים שלווים רגועים ושלמים יותר בעוד אצל אחרים ההשפעה היתה לטווח קצר או לכיוון ההפוך. לי אישית אין דעה, אני פשוט שמחה לדעת שטוב לכם עם או בלי ריטלין רק תעשו טובה, בדייט הראשון שלנו, אל תנסו לשכנע אותי לקחת או להפסיק עם ריטלין, קודם בכלל תכירו אותי ואז תחליטו אם אני צריכה או לא צריכה ריטלין בחיים. מה שבטוח, כשתאהבו אותי, תאהבו אותי עם או בלי ריטלין.