מאת: נתנאלה
כל מה שצריך זה אחד, מישהו אחד שיבחר בי וירצה בי ויהיה איתי. אבל לאורך הדרך בזירת הדייטים רצופת האכזבות והאהבות וההיכרויות אני מוצאת את עצמי מתמכרת לתחושה שתמיד ליוותה אותי בחיים – הישגיות.
יש בי צד שרוצה להכיר כמה שיותר, שיהיו לי כמה שיותר הצעות ואופציות לבחור מתוכן את אותו אחד שיאהב אותי ויחשוק בי, אבל שאני אהיה זו שמחליטה לבחור בו ולא להפך. אפשר לקרוא לזה תחרות פופולאריות, תחרות של מי יש יותר, מי יותר מקובל. כמו בפייסבוק, שככל שיש לך יותר חברים ויותר לייקים אתה יודע שאתה יותר אהוב או לפחות יותר מעניין, ככה גם בזירת ההיכרויות. אני רוצה שכמה שיותר יצפו בכרטיס שלי, יתאימו בלי, ישלחו לי הודעה, יחזרו אחרי, יקבעו איתי דייטים.
הבעיה היא שאני לא יכולה לפצל את עצמי לאינספור ישויות, אני רק אחת וכל יום אני מסוגלת לא ליותר מדייט אחד. אין לי את הזמן או את המנגנון הנפשי לתת את עצמי ליותר מדייט אחד ביום. אבל גם דייט אחד ביום, כל יום, זה מספיק טוב בשבילי. אני אוהבת להכיר ולהיות עסוקה בהיכרויות, אבל האם ה באמת הדרך הנכונה, לחפש כמה שיותר זמן, לראות כמה שיותר בחורים כדי לבחור מה הכי נכון בשבילי או שזה פשוט מבלבל יותר?
יותר בחירות, יותר בלבול
פעם חשבתי שככל שיש יותר בחירות ככה יותר טוב בחיים. התחושה של הבחירה, כמו בחנות בשמים, שבה המגוון מסחרר ואפשר לבחור מתוך כל כך הרבה בשמים את הניחוח המועדף ביותר היא הדרך האולטימטיבית להתנהל בחיים. זו הסיבה שכשאני מחפשת עבודה אני אוהבת לענות לכמה שיותר מודעות דרושים, כדי שתמיד יהיה לי היצע לבחור מתוכו את הטוב ביותר, שלא אתפשר חלילה על משהו מתאים חלקית או בינוני אלא על הכי טוב שיש בשבילי.
הבעיה היא שהמבחר הזה של חנות בגדים או חנות ירקות או הצעות עבודה לא בהכרח עובד בחיי האהבה.
לפעמים ככל שיש לי יותר אני נסוגה, אחרי שכבר חשבתי שמצאתי מישהו שהוא נפלא עבורי, אני פתאום מגלה שיש משהו עוד יותר טוב ואז מתחילות התהיות: אם אבחר בו, האם יום אחד יצוץ מישהו עוד יותר מתאים ממנו? איך אדע שהוא האחד אם יש כל כך הרבה אחרים שיכולים להתאים לי? אולי זו הסיבה שאני מעדיפה אתר הכרויות אינטימי יחסית בו יש לי יותר סיכויים לבלוט מבין המועמדות וגם להכיר אנשים שמתאימים לי יותר מלכתחילה, למשל סטודנטים או אקדמאים, וגם לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי אני צריכה לצאת לפחות דייטים ולתת יותר צ'אנס לכל פגישה כדי לא לדלג מדייט לדייט אלא לשאוף להמשיך דייט ראשון לדייט שני ושלישי וכך הלאה.
קדימה, להתמקד
המבחר לפעמים מסנוור, כמו בפייסבוק, יש לי כל כך הרבה חברים שאני בקושי מכירה מחצית מהם באופן אישי, אין לי מושג מהיכן הם צצו וכיצד הם מצאו אותי, אני נהנית מהביקוש, מכך שאני נחשקת, אבל בפועל אני בודדה כי אף אחד שם הוא לא חבר אמיתי.
א זו ההחלטה שלי לעונת האביב, עונה חדשה ואני מחליטה, לפתח קשרים ולא רק להרבות בהיכרויות, להעמיק את מערכות היחסים ולא לנהל מספר חברויות במקביל, להתמקד, לתת יותר מעצמי בלי לחשוב קדימה או שמחכה בחוץ משהו יותר טוב. אני לא רוצה לפספס אהבה אדירה רק כי פועמת בי התחושה שיש שם אולי מישהו עוד יותר טוב בשבילי כי זה לא ייגמר, אני חייבת לבחור. לפעמים בחיים לייק אחד מספיק.