מה נשתנה הדייט הזה מכל הדייטים

כל פעם מחדש היו לי ציפיות גבוהות, איך שהגעתי לבית הקפה, חלמתי שאני יוצאת ממנו בזרועותיו של אביר חסון שביום מהימים יהפוך לבעלי. אבל כל פעם מחדש התאכזבתי. דייט כושל או בינוני ושום אביר ובטח לא חסון, אלא לפלף, חלשלוש, אנמי, משעמם.
אולי זו הדרך שבה בחרתי אותם ואולי זו אני שהבטתי בכולם מבעד לעדשות מגע, מתבוננת בהם בפסימיות.
כך או כך, כשהגעתי לפגישה העשרים ומשהו שלי בכמה חודשים, הגעתי כולי עצבנית. לא מצאתי חנייה בקרבת מקום, השלוליות השפריצו עלי מים מלוכלכים, הסתבר שבית הקפה עמוס ושמכונת הקפה מקולקלת ונוסך לכל הצרות, הבחור מאחר.
כבר רציתי להסתלק, ממילא עוד דייט חסר חשיבות, אמרתי לעצמי בראש, אבל משהו היה שונה. לראשונה בין כל הדייטים לא היה לי אכפת שאני רטובה, שהבגדים שלי מרוטים, שהאיפור משוח על הפנים, חשבתי לעצמי שאם לא יצא מזה כלום אז אין לי בכלל מה להיות בלחץ. אני יכולה להיות אני ואפילו במצבי המרושל ולפתע, הכל הרגיש אחרת לגמרי. המוסיקה מצאה חן בעיניי, ההמוניות השרתה עלי חמימות מחבקת, לפתע התפנה שולחן ומכונת הקפה תוקנה והבחור, הפלא ופלא כאילו אחזתי בידי בשרביט קסם, הופיע בפינה ונראה נפלא. למעשה, התמונות עשו לו עוול, אולי הוא לא פוטוגני או לא השקיע כפי שהיה יכול, אבל זו הפעם הראשונה שבה המציאות עלתה על כל דמיון.

אני זו שהשתנתי
הבחור הזה שישב מולי, מבויש, נראה בעצם כמו כל בחור אחר שנפגשתי אתו ושוב חשבתי שעשיתי טעות. אבל משהו השתנה בי, הפעם לא פסלתי ולא רצתי למהר. אם תשאלו מה השתנה: אז הגישה שלי השתנתה. החלטתי לתת לו צ'אנס ולא ישר להיות צינית, נשכנית או ממורמרת על זה שהדייט שלי בוזבז מחוסר התאמה. החלטתי לגשת אליו בחיוך, לתת לו לדבר ופשוט להקשיב. לשם שינוי, להיות נחמדה. בכל זאת, ההתחלה היתה מבטיחה יותר, הבחור נראה טוב יותר מאשר בתמונות אז אולי זה סימן חיובי שדברים יכולים להיות אחרת.
צדקתי. הפעם השיחה זרמה. בניגוד לדייטים קודמים בהם התראיינתי וראיינתי בחזרה והתחרות היתה על מי אומר יותר בפחות זמן או מי מספר על עצמו הכי הרבה ובדייטים מסוימים אפילו רבנו למי יש קורות חיים יותר מוצלחים, הרי שהפעם בכלל לא דברנו בסגנון של שאלה-תשובה, אלא סתם על הכל. תוכניות טלוויזיה, ספרים שאנחנו אוהבים, פייסבוק, חברים, מעבר מהפריפריה לכאן. היה לי מזל שלמדתי מראש את הכרטיס שלו ולמדתי עליו יותר משידעתי על בחורים קודמים אז היו לי הרבה נושאי שיחה מעניינים. הפעם גם לא הייתי מודעת לעצמי כמו בדייטים קודמים בהם היה לי חשוב להראות טוב כשאני מדברת או לאכול בנימוס, בכלל לא חשבתי על איך אני נתפשת בעיניו אלא פשוט התמקדתי בו. זה היה דייט אחר לגמרי.

בלי ציפיות יש הפתעות
הגעתי למסקנה שכשמגיעים לדייט ראשון בלי הרבה ציפיות ופשוט נכנסים לעניינים גם הדייטים שבאים אחר כך טובים יותר, כי יש טעם לעוד ויש כבר חוויה משותפת אחת טובה. בדייטים הקודמים ההתחלה היתה בינונית ולא היה למה לחכות אז כל דייט שהגיע אחרי הראשון היה המשך חסר תועלת של מה שהיה מלכתחילה לא מוצלח. הפעם הכל היה שונה. הדייט הראשון היה מבטיח והשני עוד יותר טוב ומדייט לדייט התקרבנו כי, בעיקר כי לא חשבתי מה יהיה ואם הוא אוהב אותי ואם זה יעבוד ביננו, פשוט שמחתי לראות אותו כמו שרואים חברה טובה וליהנות מחברתו וגיליתי שזה סוד הקסם לפרפרים בבטן ולריגושים: בסיס של חברות שהופכת להיות רומנטית. לא כל סיפורי האהבה החלו באינטימיות מופלאה, במשיכה ממגנטת, בסערת רגשות. אצלנו הכל היה הפוך: דייט טוב שהוביל לידידות שהובילה לחברות אמת שהובילה לאהבה גדולה. אז לכבוד פסח, תחליטו מה אתם רוצים לשנות בחיי האהבה, בדייטים, בעצמכם ואולי השינוי הקטן הזה יוביל לשינוי ענק, למהפך.