פעם חיפשתי משיכה מטורפת, רציתי לנשום את עורו הרענן אחרי הגילוח, לנשק אותו בלי הפסקה, להרגיש את חזהו השעיר מקרוב, היום רק תנו לי בחור אדיב ורגיש, שיקסים אותי אינטלקטואלית, שיהיה לו אכפת, שינשק סביר, שירגש אותי בינונית, העיקר שיהיה שם בשבילי. אני כבר לא מחפשת משיכה חייתית, ממגנטת, לא צריכה עיניים מהפנטות או ריח גוף מבושם, מצידי, שלא יטריף אותי, שיכבוש בדרכים אחרות.
אם הייתם אומרים לי לפני שנים שאתפשר על פחות מסקסי, חושני, שאוותר על משיכה מטורפת, על פחות מגע אנושי, הייתי מסרבת להאמין. חיפשתי כל הזמן תשוקה, כימיה והתפוצצות חושים, אם לא יכולתי להתנשק עם מישהו בכל הפה, כולל לשון, לשאוב אותו מכל הכיוונים, לחשוב על הרכות שבידיו או על הצמא שבנישוקיו, לא הייתי שם. הייתי חותכת מזמן.
כבר בדייט הראשון השתוקקתי להרגיש קירבה פיזית, להיות אינטימית. אבל מאז דברים השתנו, התבגרתי או פשוט הפסקתי להעמיד את המשיכה אל הבחור במקום הראשון, זה נדחה למקום משני. הבנתי שלא בהכרח מי שממגנט אותי אליו מתאים לי מחוץ לחדר השינה. אנשים נוטים להגיד שבלי משיכה אין חיי אהבה טובים, אבל האומנם צריך חיים מיניים מועצמים או שאפשר להסתפק בחיי מין נעימים עם מישהו שאוהבים וזה מחזיק את הקשר בריא ונושם?
הספיק לי השיחות אתו
עוד לא מצאתי את התשובה אבל גיליתי שפתאום מעניין אותי מה יש לבחור לומר יותר מאשר מתי הוא כבר ינשק אותי ויתקרב אלי ויגע בי. להפך, החיבוקים הפכו לאמצעי להגיד תודה על חוויה נפלאה, ולא להתחיל להתחבק אז לבדוק אם הפרטנר שמחבק הוא באמת זה שאני רוצה שיחבק אותי לעד.
את ל' הכרתי במקרה, בסוג של מפגש עבודה, הוא עבד במחלקה אחרת וזכרתי אותו מהאינטרנט, חשבתי שהוא לא מספיק מושך וגם כשפגשתי בו פנים מול פנים לא ראיתי בו להט או עוצמה. אבל היה שם משהו אחר, חוש הומור מפותח, ביטחון עצמי, הוא לא משך אותי והתעלמתי. כל דייט דחיתי את השינה המשותפת, פחדתי שהוא כל כך לא יעשה לי את זה שזה יהרוס את הכל בינינו. לא ידעתי איך אני עוקפת את מחסום המשיכה, היה לי ברור שאני לא נמשכת אליו בכלל, שהוא משאיר אותי קפואה אבל מצד שני, היה לי כל כך כיף אתו שחשבתי שאם במיטה הוא יהיה כל כך מלהיב בדיבור שלו, שאולי זה יספיק וצדקתי.
לעצום עיניים ולהימשך בכוח
בהתחלה באמת הייתי צריכה להבליג על התחושות הטבעיות, על חוסר המשיכה, אבל ככל שהתקרבנו מחוץ למיטה, כחברים, כזוג, בשיחות, בעומק, היה לנו קל יותר במיטה. עם זאת, הוא הרגיש שאני לא רוצה בו כמו שהוא רוצה בי וזה הפריע לו מאוד. הוא ניסה לעשות הכל כדי להשתדרג עבורי, אבל לא היה משהו ספציפי שלא משך אותי בו, לא ידעתי לשים אצבע על הסנטר הלא מגולח או על הבטן הרופסת, או על ריח גוף לא נעים, הוא פשוט לא משך אותי ובכל זאת, למדתי לעצום עיניים, להמשיך בקשר ולאט לאט נהניתי אתו ונהניתי ממנו.
אומנם הקשר בינינו נגמר מסיבות אחרות, ל' טס לחו"ל לעבודה ומערכת היחסים הרחוקה לא צלחה את הריחוק הגיאוגרפי, אבל למדתי הרבה מהקשר הזה שדיאלוג הוא לא תחליף למשיכה אבל משיכה היא לא הכל. שאם שניים באמת מעוניינים וטוב להם ביחד, הם יכולים לעבוד גם על אינטימיות טובה יותר, כל מה שצריך זה פשוט לתת צ'אנס גם אם אין שם משיכה עזה. בפעם הבאה אני אמשוך את עצמי להימשך ואולי זה יצליח או שיהיה לי מזל, והפרטנר שיהיה לצידי יהיה גם מקסים וגם מושך.