תפסיקו להתחיל עם חברות של אחרים

 מאת: דני מ

אנחנו בבריכה והיא מסתובבת עם ביקיני זעיר, מהדסת בגופה החטוב לאורך הדשא, משתרעת על מיטת השיזוף ולעיתים שוחה כמה בריכות להתרענן. אני קולט את מבטיהם הפולשניים שננעצים בגופה, סורקים אותה מלמטה ועד אזור החזה ובתוכי – אני מתכווץ. מצד אחד, זה אושר עילאי שהחברה שלי היא מושא תשוקתם של גברים אחרים. מצד שני, אני זועם ומקנא ומתוסכל.
לפעמים הייתי מעדיף שהיא תהיה הרבה פחות יפה וחתיכה ולא תמשוך כל כך הרבה תשומת לב.
כשרק נפגשנו משהו בי תהה על הבחירה שלה בי, על כך שהיא בחרה אותי משפע של כרטיסים אטרקטיביים, היא מסוג הבחורות שיכולות לבחור כל אחד, חשבתי לעצמי בלב ואמרתי אולי יש סיבה נסתרת ואחרת שזה אני על פני האחרים.
היא כעסה כשהיא הבינה שאני מפקפק בה, סנטה בי שגם בחורות יפות מחפשות בחורים חכמים ולאו דווקא חטובים. "מה אתה חושב, שמישהי יפה צריכה להיות עם מישהו יפה ומישהי מכוערת עם מישהו מכוער ומישהי עשירה עם מישהו עשיר?", התרעמה על הספק שכרסם בי.

לא מאמין שהיא שלי
אבל הביטחון הנמוך מדי שלי המשיך להציק לנו. בשנתי הייתי מתעורר ומתפלא כל פעם מחדש לראות אותה לצידי, כל כך יפה וזוהרת לאור מנורת הלילה, מחבק בה, כמעט מורט את עורה וצווח בתוכי היא שלי! היא שלי!
הבעיה היא שאחרים חשבו כמוני, אפילו אמא שלי שחררה וואו ענק ורועם מדי כשפגשה אותה וציינה שדני אף פעם לא הביא לנו מישהי כל כך חיננית כמוך. חיננית, זה התואר של אמא שלי לכוסית על.
החברים שלי הסתלבטו עלי שכישפתי אותה והידידות ירדו עליה חזק רק כי הן פשוט לא ידעו כיצד להתמודד עם הברבור שנחת לידן. זה לא שאני בחור מכוער חלילה, תמיד היו לי חברות נאות, אבל היא משהו מיוחד כלפי פנים וכלפי חוץ.
לרוע המזל, היופי שלה משך אש. כל פעם אתה אני הולך, הערות טיפוסיות, תפסת מישהי, אתה משלם לה? וכלפיה – מה את מוצאת בו?
גברים אחרים לא מפחדים ממני ושורקים לה, מתחילים אתה כשאני על ידם, מתעלמים ממני בתוכחה, כאילו אני אוויר ולא הגבר שלצידה. לפעמים אני לא מרגיש שאני גבר מספיק כשאני ככה נותן להם להציק לה בחיזורים טורדניים, אבל זה בלתי נמנע. הברמן עושה לה עיניים, האופנוען שבפינה משחרר משפט חיזור מגוחך, אפילו דוד שלי מנשק לה את היד כאילו מגיע לו לטעום את כף ידה.

פוחד שתזנח אותי לטובת מישהו אחר
קשה לחיות בפחד הזה שרווי קנאה רעה. קשה לקום בבוקר כשהלב דופק שמא היום היא תמצא מישהו מוצלח ממני. לא משנה כמה זמן אנחנו ביחד כמה היא מצהירה על אהבה ואמון ותשוקה כלפי, אני חושש כמו שלא חששתי מעולם עם אף אחד אחרת. יש בי צורך להגן על עצמי, להצטדק, להגיד שזה מגיע לי – כן, גם לנו, הגברים הממוצעים מגיע בחורה יפה!
אבל מה אם יבוא מישהו אחר, בעצם, זה יכול לקרות לכל זוג, שמישהי תבוא ותשבה את ליבי ואתאהב בה נואשות כמו שגם לה זה עלול לקרות, כמו שלפעמים החיים מפתיעים, אז האם באמת אני צריך לחיות בפחד שגובר מיום ליום?
זו הסיבה שאני כל הזמן צריך ממנה הוכחות: שואל אם היא אוהבת אותי, מעצבן אותה בביטחוני הדל, בסוף זו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה, אומר לי חבר טוב, מרוב שאתה מפקק – תעצבן אותה והיא תחפש מישהו אחר.
הוא צודק ואני מנסה להשתלט על המבטים, לחייך אליה בביטחון, שזה שנינו ואף אחד אחר לא משנה. נותן לה לסובב ראשים ומקווה שהיא תמיד תקרוץ אלי בחיוך ובאהבה.