שלא תתחתן אבל שתהיה רצינית

 מאת: מאיר ד

בזמן האחרון יוצא לי לצאת הרבה, מאז שגיליתי את אתר הכרויות אקדמאים ונפתחו לי העיניים וגם החשק לדייטים, אני יוצא. אני בדרייב, אני נהנה להכיר וגם אם לא כולן ממשיכות לדייטים מתקדמים יותר, אני יודעת שניסיתי, שעשיתי צעד נוסף בדרך לחופה. לי אישית חשוב להתחתן, אני רואה את זה כמטרת העל שלי אחרי שנים רבות כרווק נודד בין בחורות וקשרים ובתים עם חברות שסרב להינשא או לדבר על הנושא.
אולי זה כל החבר'ה שהתחילו לנפץ כוסות ולהוליד ילדים או פשוט להסתדר בזוגות ואולי זה אני שחזרתי מסבב רביעי בהודות בידיים ריקות בלי משמעות שחיפשתי, ישר לעבודה מונוטונית ולדירה ריקה ולהרבה לבד ששבר לי את הלב. אמא שלי לא היתה צריכה להגיד אמרתי לך, נזכרתי לפני שהיא אמרה, נשמתי והתחלתי במסע בדרך לזוגיות. בהתחלה עשיתי את הטעויות הנפוצות, אמרתי להן שאני בחור של חתונה, מה שכנראה נשמע בעיניהן לחוץ מדי ומה שהיה קצת מוזר בהתחשב בזה שהן כתבו שהן היו רוצות להתחתן ושהן מכוונות לגמרי לשם. כנראה שאסור לצאת בהכרזות כאלה בדייט ראשון בפני מישהי שזה עתה הכרת באתר הכרויות אקדמאים ועוד ליבה לא נקשר לשלך.
ואולי יש ציפייה אחרת מבחורים, שהם יגידו שהם לא בקטע, שהם יגלגלו עיניים על תוכניות לעתיד, שהם יגידו שהם כאן בשביל ההווה והעכשיו ושהטווח הרחוק נראה להם רחוק מדי. אולי שברתי סטיגמה וזה היה מוקדם מדי לזמני, כי הבחורות שישבו מולי והאזינו על סיפוריי על איך הייתי ואיך אני עכשיו, אמרו שנשמע להן שהייתי פעם בחור כייפי. כאילו עכשיו אני מבוגר יותר, כבד יותר, פחות פאן ויותר מחויב, אולי משהו בהן התגעגע לאני של פעם בלי שהן הכירו אותי, לאישיות מבדרת, ססגונית ובורחת יותר, שנמלטת אחרי הדייט הראשון. אולי המחשבה להשתקע איתי נראתה להן מופרכת ואולי הן פשוט לא האמינו שהשתנתי?

את לא רצינית?
אז במקום שאמצא לי מישהי רצינית כמוני, מצאתי טרמפיסטיות ששמחו להתארח בחיקי אבל ברגע שדברתי אתן על להכיר את ההורים, החברים, לישון אצלי, אפילו לפתוח מגירה קטנה שתהיה התחלתה של ידידות נפלאה, הן נלחצו, הן לא כרגע בשלות לקשר רציני או לא בשלות לקשר איתי. הבנתי שאני מאיץ בהן אז נרגעתי, החלומות על חתונה נראו לי רחוקים יותר וגם לא הבנתי איך כמה בנות שהכרתי התחתנו עם מישהו אחר כמה חודשים אחרי, כאילו אני הייתי חומר מוצלח לחתונה אבל מישהו אחר הצליח לרגש אותן יותר בדרך לחופה.
חשבתי שאני אולי לא רציני מספיק אלא רק מדבר ברצינות אז ניסיתי להביע נכונות אמיתית, לשלוף טבעות אחרי כמה שבועות וקיבלתי דחיות, שזה מוקדם מדי שזה לא אתה אלא אני. הרגשתי שהבעיה היא כנראה בי אז חזרתי לסורי, החלטתי שאולי זה לא הטיימינג, שאולי אני ממהר להגיע למקום בשל ושלם שעוד לא הגעתי אליו באופן טבעי. אז יצאתי לדייטים דרך אתר הכרויות אקדמאים אבל במחשבה שאני אבלה ואהנה, אכיר בחורה נהדרת ואמשיך לבאה, ודווקא אז, הן נכרכו אחריי. מבקשות שאהיה רציני יותר, שנראה להן שזה לגמרי זה ולא אחת, אלא שלוש, שלוש הזדמנויות להבשיל את הקשר, ורק עם השלישית החלטתי שאני משנה כיוון בחזרה והפתעה! היא הסכימה למגורים משותפים, בלי להזכיר את המילה חתונה, אבל ברצינות רבה העבירה את חפציה אלי. סוף סוף, ובלי שציפיתי, קבלתי מחויבות כנה. אולי המילה חתונה סתם מפחידה, אולי צריך לחשוב על שלב קודם לפני שמדברים על תוכניות לעתיד.