הפסקתי להיות גלגל שלישי

מאת: ניצן

מאז שאני זוכר את עצמי זה היינו אני והוא, החברים הכי טובים בעולם, נושמים אחד את השני יומיום, שכנים, חברים טובים בבית ספר, הולכים לאותם חוגים, מתגייסים ביחד, משתחררים ביחד, מטיילים בדרום אמריקה יד ביד ונרשמים לאותה פקולטה, משלימים משפטים, חיים אחד עם השני.
אבל אז היא באה ובהתחלה חצצה בינינו. ההתלהבות שלו, כשהוא פגש אותה באתר הכרויות אקדמאים, מאור עיניו, לא ידעתי שהוא יהיה כזה, מאוהב כל כך.
היו לשנינו חברות לפניה, אבל אף אחת לא הצליחה להפריד בינינו או לגרום לנו לפיצול כזה וזה לא שהיא ניסתה, היא דווקא קיבלה אותי כהכי חבריקו בעולם, אבל אני זה שנעלבתי ממנה וממנו, שהוא בוחר אותה. מתרחק ממני, מספר לה לפני שהוא משתף אותי, מעדיף לבלות אתה על פניי, דוחק אותי הצידה.
לקח לנו זמן עד שהשלמנו עם הסטטוס החדש של חברים הכי טובים עם תוספת בצד או כמו שהוא מעדיף, "שני חברים שמצאו חברה" או "רווק + שניים", כל מני בדיחות רצו בחבר'ה עלינו ועליה ועל זה שאנחנו שלישייה ולא, חלילה לא כמו שאתם חושבים.
מתישהו התרגלתי לזה ואפילו נהנתי מזה, אני החבר הרווק שבא להתלונן על דייטים ובחורות, שעוזרים לו לכתוב כרטיס מדהים באתר הכרויות אקדמאים, שרצים לשמוע איך היה לו ועוזרים לו לבחור מה ללבוש ושאפילו עושים אתו חגים. הפכנו לשלישייה עליזה כזאת ונראה לי, שהם אהבו כל רגע וגם אני, מצאתי תמיכה הן של האיש החביב עלי בעולם והן של חברתו.

ואז באה החברה שלי
התרגלנו שלושתנו לחברות של עצמנו עד שהגיעה שלי, החברה שלי, כשהיא הגיעה, נוצר מצב מוזר כי תמיד אמרנו שכשתהיה לי חברה אז היא חייבת לאהוב את השלישייה שאנחנו ולקבל אותה כמו שהיא, אבל שלי וסמדר (החברה של החבר) לא הסתדרו.
כבר בפגישה הראשונה הן עשו זו לזו פרצופים איומים, לא מצאו מכנה משותף ולא עזרו התחנונים משני הצדדים, שלי וסמדר לא רצו להיפגש זו עם זו ולא משנה שהבחורים שלהן הם שני החברים הכי טובים בעולם.
זכרתי איך זה היה כשסמדר והחבר שלי החלו לצאת, גם אני הייתי אנטי, אבל הפעם חשבתי שנהיה בוגרים יותר, הרי לסיטואציה האידיאלית הזו של שני זוגות נשואים + ילדים כמהנו כל השנים.
אבל טעיתי, ברגע שהם הבינו ששלי כאן כדי להישאר החלו סמדר והחבר הכי טוב שלי ביקום לחבל בקשר הרומנטי שרקם עור וגידים וניסו להפעיל לחצים כבדים שאפרד משלי.
"היא גאוותנית, היא עורך דין אדישה, היא תהיה אמא מעפנה, אני אצלה במקום הנשי, היא עסוקה מדי בשבילי" ומה לא שמעתי על שלי, השמצות מכאן ועד אמריקה ובמקום להחזיר אותי אליהם – הם עשו נזק בלתי הפיך.
החלתי לכעוס, אני הייתי מאושר בשבילם, לא אמרתי מילה על סמדר ורק תמכתי כל השנים והנה, כשאני מבקש סוג של פירגון הדדי, מה קורה? משתלחים בחברה שלי.

בחרתי באהבה
לא היתה לי בררה – נאלצתי לבחור והפעם בחרתי באהבה. חברים טובים זה נפלא, אבל אני רוצה משפחה וילדים ואהבה ואני כן מקווה שמתישהו בעתיד נסתדר כולנו ביחד. בינתיים אני פוגש את שניהם בלי שלי ולא מדבר על שלי, אני עוד כועס עליהם ומרגיש קצת אאוטסיידר (ברגע שאתה בזוגיות אתה לא רוצה לחזור לאחור) אבל לפחות הפסקתי להיות גלגל שלישי.
עכשיו אני רק צריכים להפוך לרביעייה והכל יסתדר.