אני היחיד שמאמין בה

 אז הכרנו באתר הכרויות אקדמאים, חיפשתי מישהי שתביא קבלות, שהיא על רמה, בחורה לטעמי. היה לי קשה למצוא בחוץ כי אני גרוע בטיזינג ובהתחלות ובכלל לא יודע מה להגיד למישהי שראיתי בבר או אפילו אחת שיושבת לצידי בקורס. נמאס לי לחכות שבחורות יגידו משהו או שירמזו, כי זה כמעט ולא קורה וגם כשזה קרה, זה היה כל כך מסובך והרגשתי מותש. רק מלהבין את הרמז וליזום שיחה ואז היא לא מעוניינת או סתם עסוקה, אז פניתי לאינטרנט. באתר הכרויות אקדמאים ידעתי שכולם מחפשים אהבה אחרת הם לא היו טורחים להירשם ולהתמסר למטרה שלשמה  הם נכנסו לאתר מלכתחילה.

ואז פגשתי אותה והיא ענתה על ציפיותיי הרבות. אני מודה שאני בן אדם עם עקרונות והיו לי הרבה עקרונות לגבי הדרך שבה אנהל את חיי האהבה שלי. רציתי מישהי יציבה תעסוקתית, שיודעת מה היא רוצה בחיים הן מבחינת קריירה והן מבחינת זוגיות, שתהיה בוגרת ובשלה כמוני לקשר ומצאתי. סמדר היתה אחת כזאת, נבונה ושנונה עם הרבה רקורד ושאיפות לעתיד. מי היה מאמין שטיול קצר לאיטליה יכניס לה ג'וק לראש שהיא רוצה להיות אומנית. פתאום היא גילתה שיש לה כישרון ציור, שהיא אוהבת לצייר, שהתפקיד בהייטק מסרס אותה ועזבה הכל. טיול קצר של שבועיים באיליה וקיבלתי בחזרה בחורה שלא הכרתי עם שיגעון לשנות את החיים. אהבתי אותה, עודני אוהב אז תמכתי בה, למרות שבתוכי חשבתי שהיא השתגעה. כל העתיד היה מתוכנן אצלנו לפרטי פרטים, מתי ננה דירה, מתי נתקדם בעבודה, מתי נביא ילדים ואיך נגדל אותם והכסף והביטחון התעסוקתי היו חלק בלתי נפרד מהעניין.
אני, שנהינתי משיוויון עם סמדר, שנינו דאגנו לבית, למטלות, לכספים ופתאום – הכל עלי. סמדר הלכה ללמוד אומנות ועבדה במשמרות, עבודה סטודנטיאלית, ואני נאלצתי לפרנס ולדאוג ולשמור על כך שהבית יתפקד כשאני מסתובב בתחושה שזוגתי לא מתפקדת.
בחורים אחרים, כך אמרו לי חבריי, היו קמים והולכים. הרי זה לא מה שביקשת לעצמך, אמרו לי. רצית בחורה מסודרת וסמדר התאימה לך כמו כפפה ליד אבל סמדר של פעם זו לא סמדר של היום. לא יכולתי לשנות את סמדר אז קיבלתי את סמדר החזרה. זו שחוזרת הביתה מלוכלכת בצבעי שמן ומדברת איתי בדימויים ומתענגת על כל תערוכה בארץ וגוררת אותי לכל דוכן ואומן  וסדנא יצירתית גם כשאני לא מבין בכלל מה היא רוצה מהחיים שלי.

כולם סביבנו היו המומים ממה שקרה לסמדר, כולל ההורים שלה שניסו להחזיר אותה לשפיות, לתעסוקה יציבה, לעתיד שזנחה באמצע, הרי היה ברור שעכשיו היא מטפחת קריירה חדשה, ילדים לא באים בחשבון והם, שבנו על נכדים בהקדם, נאלצו לזנוח את החלום. אבל אין ספק שמכל חבריה ועמיתיה ואפילו הבוס לשעבר שכל כך סמך עליה ואהב אותה, נותרתי אני הפגיע ביותר. האהבה שהיתה לי השתנתה, מי שהכרתי באתר הכרויות אקדמאים הלכה והשתנתה לנגד עיני. מצד שני, לא זונחים אהבה ולא אדם שאוהבים בעת משבר ואולי זה לא משבר, אלא זאת צמיחה. אחרי שהלכנו לייעוץ זוגי למדנו שהכל עניין של פרספקטיבה, שבמקום להסתכל על זה כאל שינוי לרעה, צריך לחשוב על המיצוי והסיפוק שיהיה לסמדר כתוצאה מהשינוי שעשתה ואיך אני הרווחתי בת זוג שמחה ומאושרת במקום בת זוג שמתפשרת על האושר שלה. היה לי קשה להשלים עם זה, אבל האמונה שנתתי בה השתלמה, היא החלה ללמד אומנות והיום היא מרוויחה לא רע בכלל וגם מאוד שמחה והילדים יגיעו בהמשך ולדירה הממוצעת התרגלתי והעיקר האושר שלה ושלי, כתוצאה מהאושר שלה. יש שינויים בחיים וגם בזוגיות ואם בני זוג לא יאמינו זה בזו, אז מי כן?