מאת: פז
האינטואיציות הנשיות לא משקרות. כל כך הרבה פעמים הפעלתי אותן בהצלחה, לגבי כל כך הרבה בחורים ותמיד גיליתי שצדקתי. הכל התחיל בגיל צעיר, כשאיזה ילד בכיתה אמר לי שרוני, האהוב שלי מימי היסודי, רוצה לפגוש אותי אחרי בית ספר כדי לנשק אותי. התרגשתי כל היום ובסוף כשהגעתי לרוני, גיליתי שם את כל הבנים יושבים על המדרגות ומתפקעים בצחוק וצועקים לי פתי מי שמאמין. הייתי מושפלת עד עמקי נשמתי, לא כמו שהייתי בכיתה י' כשאביתר הבטיח לי שהוא יציע לי חברות אם אנשק אותו ואחר כך הציע חברות לילדה אחרת.
מאז למדתי להטיל ספק כשבחורים מבטיחים לי הבטחות או מספרים לי על הרגשות "הכנים" שלהם. למדתי שלפעמים כדי להשיג דברים, הם יבטיחו לי את הירח ודקה אחרי שקיבלו מה שהם רצו, יהיה להם הכי קל שבעולם להתעופף ולהסתלק מחיי בלי לעפעף לרגע
כשפגשתי את נועם, רצתי להאמין שהוא מאוהב בי בצורה חסרת מעצורים. הוא לא הפסיק להחמיא לי ולהגיד כמה אני יפה ואיזה כיף שנפגשנו, הוא סימס לי כל היום, ציטוטים ושירי אהבה והעלה לי חיוכים גדולים על הפנים. אבל חשבתי שזה יותר מדי טוב כדי להיות אמיתי.
לא יתכן שכל כך מהר, מישהו כל כך מושלם, כל כך מאוהב בי. רק חיכיתי לרגע שיקרה משהו, הייתי משוכנעת שאתפוס אותו על חם, שהוא מנהל במקביל כמה קשרים רומנטיים, כאלו היה בו חלק מסתורי שלא הצלחתי לפענח.
לא מצליחה לבטוח בו
בחורים שהם מסתוריים תמיד נוטעים חששות, ובנועם היה משהו כזה, וגם כמה סיפורי עבר שהוא הודה עליהם בפני, פה ושם בגידות וכמה התפלחויות באמצע דייטים, גרמו לי להטיל ספק. הייתי אכולת עכבות, כל פעם שהוא נסחף במערבולת של רגשות, עצרתי אותו. שיירגע, שייתן לי לעכל, לא הגיוני שהוא מרגיש ככה כלפיי, אף אחד אחר לא אמר לי כאלה דברים אז איך הוא אומר?
בסופו של דבר, חתכתי את הקשר וזה היה רק מתוך הפחדים והלבטים האישיים שלי לגבי מי הוא והאם הוא אותנטי או לא. היות ולא הצלחתי להכריע בדיון הזה, החלטתי שהוא לא אמיתי ואני, אחרי היסטוריה כואבת של גברים ששברו לי את הלב, זקוקה לגבר שיהיה איתי הכי דוגרי בעולם. נועם היה בהלם. לא יתכן שאני מרגישה ככה, הוא ניסה להוכיח לי שמה שהוא מרגיש אמיתי לגמרי ושהסרטים שיש לי לגביו זה רק "בראש שלי".
זה לא שהוא נתן לי להתחמק בכזאת קלות, פה ושם הוא התקשר, ניסה להישאר בחיי, אבל אני רציתי שהוא ייעלם כפי שבא. כאב לי מדי ויותר מכל, כעסתי על עצמי, שלא הצלחתי להאמין לא. איזה מן דבר זה, שמישהו רוצה אותך ואת לא נותנת לו את עצמך רק משום שאת שבויה במחשבה טיפשית שהוא לא באמת רוצה בך?
חשבתי שפספסתי גבר נהדר
אבל לפעמים יש אינטואיציות ואני התייסרתי רק על המחשבה שטעיתי ופספסתי גבר נהדר. לילות רבים לא הצלחתי להירדם, ממש הלקאתי את עצמי על זה שלא סמכתי עליו, שלא בטחתי בו.
אבל לא תאמינו, יש סוף מוזר לסיפור הזה. כעבור כמה שבועות גיליתי שהוא התחתן עם מישהו שנושאת את ילדו בחודש חמישי ! הבנתי שלא הייתי היחידה וכשפגשתי אותו באקראיות, כשהוא הבין שממילא עתידו לא איתי, הודה בפניי. לא הייתי כנה אתך, אמר, כאילו מעולם לא ניסה לשכנע אותי שהוא האדם הנכון בשבילי. מאז קשה לי יותר לבטוח, אבל יש אנשים שאני מרגישה את האמת שלהם הולכת לפניהם ויש אנשים כמו נועם שזה כמו גולה בתוך נעל חדשה, היא יפה ונהדרת אבל משהו מפריע לך. במקרה הזה, לצערי הרב, צדקתי