זוגיות זה הכל בחיים

מאת: אופיר

יש לי כסף, אפילו הרבה כסף, קריירה מצליחה, בית מהמם במרכז תל אביב, רגע, זה נשמע כאילו אני יהיר במיוחד, אבל אני אומר את זה רק בגלל שאני לא מספיק מאושר או יותר נכון, לא מאושר בחלקי בכלל. אני רואה את החברים שלי שמקטרים על אבטלה וכסף וחובות ושכירות או משכנתא ופקקים בדרך והילד חולה, אבל אני הייתי מתחלף אתם בצ'יק, כי יש להם אהבה גדולה.
הם באים הביתה ויש להם מישהי שמחכה להם ופורשת זרועות ועוטפת ומחבקת באהבה ומגינה והיא אוזן קשבת ואני חוזר לבית המדהים שלי אחרי שנסעתי באוטו המדהים שלי מהעבודה המדהימה שלי והוא ריק. ריק. לפעמים יש בו את מגי שמנקה או את חואן  שבא לשפץ ואת דפנה שהיא הלברדורית שלי, אבל אלה בוודאי לא תחליף לחום והאהבה שהייתי משקיע בכיף בבית הזה.
בגלל זה אני מאמין שאחרי בריאות שזה מעל הכל, בואו נודה, באהבה האהבה וכעת, אחרי שכבשתי יעדים וחשבתי שאני לא צריך אף אחת בחיים, הגעתי למסקנה שהחיים שלי לא שלמים בכלל ואפילו לא חיים טובים בלי אותה אחת, עליה אני מפנטז מזה שנים, אין לה פנים או קול לא רזומה, כלום, בלי ציפיות, יש בה רק הרבה רוך ואהבה לתת לי.

הן רואות ייאוש ובורחות
מצידי שתהיה אשת קריירה או עקרת בית, לא משנה לי בכלל, רק שתחבק ותדע לתת אהבה ושאני אשאב ממנה את  מקור החום הזה ואחזיר לה בחזרה. אני יוצא לדייטים עכשיו כמו מוכן עלי קרב, אני כל כך משתוקק לאהבה ואולי בגלל זה אני מרתיע נשים. הן רואות בי את הייאוש, את המצוקה, את ההשתוקקות וזה לא מתאים להן. 
הן רוצות גבר חזק לצידן שירים אותן בעת הצורך ובי הן רואות גבר אומלל בגוף שרירי, שרק מחפש תמיכה. אולי הן פוחדות שאני אהפוך אותן לאמא שלי או אוהב אותן כמו אחות ולא אוכל לנשיות המתפרצת שלהן, אבל הן כל כך טועות, יש בי כל כך הרבה מה לתת ולא דברים חומריים, זה גם יש בשפע, אבל אהבה ועדינות ורכות וכל המילים היפות האלה שמתגלגלות לי על קצה הלשון כי פשוט אין לי כרגע למי להעביר אותן.
אני רואה ברחובות זוגות ונחמץ ל על הלב, אפילו כשאני בדייט ואני רואה זוג שהוא כבר מאוהב, אני מקנא. הבחורה בטח חושבת שאני לחוץ, יותר על אהבה ולא על חתונה כמוה. אולי היא פוחדת שאתפשר עליה, על כל אחת, רק כדי להשיג את מה שאני מפלל אליו מזה שבועות אחדים, מאז שהחלטתי שדי נמאס לי מהבית הגדול והריק, מזה שאף אחת לא יושבת לצידי ברכב, שאין לי מי לחבוק בימי הגשם  והחושך הטרופים.
חברים אומרים לי להירגע, אף אחד לא מוצא אהבה ביום אחד, אבל היות ואני חסר סבלנות אני מנתר מדייט לדייט כאילו זו היתה שליחות ואולי הדחיסות הזו והצפיפות בין הדייטים לא מאפשרת לי לנשום ולחשוב את מי אני מחפש ואיך אני יכולה לשדר יותר פאסיביות, כי מרוב אקטיביות אני רק מבהיל את הנשים. אז אני עכשיו אני נרגע, אני מתון יותר, יותר בשביל הרושם פחות בשביל עצמי. אני עדין מאמין שהאהבה זה הכי חשוב, אבל למדתי לא להתפרץ ולהראות את זה כאילו אני נואש. לפחות אני שמח שזה בראש מעיני כרגע ושאולי אם אני אשדר  שאני מעוניין, גם ישיבו לי אהבה בחזרה.