הכרויות, חברות זוגית
הורידו את אפליקצית החצי השני
במדינה גועשת ורוחשת אקטואליה כשלנו, החיבור אל החדשות הוא כמעט בלתי נמנע. מעשי שחיתות, אונס, תקיפה, הריגה, רצח בכוונה תחילה…כל אלה הפכו למרבה הצער לדברים שבשגרה. השגרה הזו כוללת בתוכה נתון נוסף הנתמך על ידי סטטיסטיקה מצערת ואשר מצביעה על העובדה שכל זוג שלישי מבקש להתגרש.
כבן להורים גרושים, כנער אשר חווה את ההליך הזה על בשרו וכמרצה אשר נוגע בתחום הזוגיות ואף מכיר מקרוב לא מעט זוגות ו"פליטי מערכות נישואין", אני יכול רק לאשר את הסטטיסטיקה העגומה הזו.
כבר מזמן זה לא סוד שאנו חיים בעולם מטורף. עולם תחרותי וחומרי, עולם שבו המילים "אמונה", "רגש" ו"חמלה" נשמעות זרות באוזני רבים מהאנשים בכלל ומהבאים להרצאותיי בפרט. עולם בו הסקס הופך מכני, האינטרס גובר על ההרמוניה, השקרים עולים על האמת, עולם בו אנשים מוותרים מהר מדי על שבועת נישואיהם, מציאות מזעזעת בה גירושים הפכו לטרנד זול וחתונה הפכה לעוד משחק ילדים.
למה זה צריך להיות כך? האם בשל כך איבדנו את התמימות שאפיינה את שנות השישים?
אבוי לזוג אשר יישאר ביחד אך ורק בשביל ולמען הילדים. ילדים, קטנים ככל שיהיו תמיד ייספגו את העצב, המתח, המרירות, החשד והכעס שתפגינו זה כלפי זו. מחקרים אף מראים שרבים הם הסיכויים שאותם ילדים יעתיקו את אותן חוויות לא נעימות וישאו את שראו לחיי זוגיותם.
הטעות הנפוצה אצל מרבית הזוגות היא לקיחת מערכת הזוגיות שלהם כדבר המובן מאליו.
באם אתם במשבר ובאם אתם לאו, דעו לשמר ולטפח את הזוגיות והוציאו אותה לפחות פעם בשבוע מכבלי השגרה. לכו לסרט מצחיק, למסעדה טובה, עשו דברים שפעם גרמו לכם להתרגש, גם אם מדובר בדברים קטנים וילדותיים, הרי בכל אחד מאתנו מצוי איזה שהוא ילדון קטנטן שמתחנן שנעניק לו לגיטימציה. באם עליתם על שרטון, לכו אל הים, דברו זה עם זו, הוציאו הכל בצורה מתורבתת ותנו לגלים לסחוף ולהטביע את כל הכעס והמרירות. נשמו עמוק, חבקו את החיים, חבקו זה את זו וחיזרו הביתה עם דף נקי וחלק.
מס' "קטנות" לפני שאתם מוותרים על שבועת הנישואין לה נשבעתם ביום נישואיכם, עליכם להיות ערים לכך שישנם המון אנשי מקצוע שיכולים להעניק לכם הכוונה שתשפר את חיי הזוגיות שלכם ברמה שלא שיערתם. עליכם רק לרצות בכך ולדעת שהכי קל הוא הוויתור, אבל הוויתור מותיר אתכם עם תחושה זולה ועם טעם מר של ספק אשר יישאר זמן רב לאחר הטקס המשפיל מול הרבנים. באם כל זה לא עוזר ובתנאי שמיציתם את כל הדברים הניתנים למיצוי, היפרדו בצורה מכובדת והגונה וחפשו אחר פרק חדש עם בן זוג מיוחל אשר ישלים את החסכים שגרם קודמו.
אני בהחלט מאמין שגם בעולם שכזה, עדיין ישנם אנשים שרוצים כל כך לחבק את החיים ולהילחם על האהבה הטהורה והזוגית, צריך פשוט להאמין בה ולחבק אותה בכל הכוח כאשר זו תגיע. רבים שואלים אותי "מתי היא כבר תגיע ?"
אני מניח שהיא תגיע ביום בו נחזיר את האמון האחד בשני, נפסיק לקבל זה את זו כדבר מובן מאליו, נדע להקשיב, לכבד, לפרגן, להעריך זה את זו ונחפש את הערך המוסף לאותו ביטוי שהפך בנאלי למרבה הצער....אותו ביטוי נקרא "חברות זוגית".
מאת: אייל סבג מרצה ומנחה סדנאות להתפתחות ולהגשמה עצמית
0