אל תגיד לי שמחר יהיה בסדר

 מאת: סמדר

באיזשהו שלב בדרך עם כל הדייטים ומערכות היחסים שהיו לי, אבדתי אמון בגברים. ביכולת שלהם ללכת עד הסוף עם הרגשות, להתבטא בפומבי על מה שהם מרגישים, לצאת נגד החברים שלהם שעושים דברים אחרת מהם, להיות עם מי שאוהבים בלי לנסות לשנות אותה. תגידו שאולי היו לי ניסיונות מרים עם בני המין המחוספס, שהייתי צריכה לבחור בחירות אחרות של טיפוסים רגישים שמחוברים לאמת הפנימית שלהם. הכל טוב ויפה, רק שבפועל התאהבתי בגברים אחרים מהסוג שעוקץ, ששומר על ציניות מתמדת, ששומר לעצמו את הזכות לא להתחייב לעולם ובעיקר, מבטיח. פיזרו לי הבטחות מכאן ועד אמריקה, שתוך כמה דייטים אנחנו נגדיר את עצמנו, שנפסיק לשבת בבית ונצא לעולם, שיכירו אותי להורים, שמתישהו תגיע דירה משותפת, שהוא ימצא עבודה, שהוא יתאפס על עצמו, שהוא יפסיק להיות בקשר עם האקסית, שנתחתן.
כל כך הרבה דברים הבטיחו לי ולא קיימו וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי ברומנטיות מטופשת, מאמינה וקונה מגדלים באוויר. רוצה להאמין שהפעם זה יהיה אחרת, שהוא שונה מכולם, שהוא יקיים מה שהוא מבטיח.
הבחור האחרון שהייתי אתו ידע איך להרגיע אותי. כל פעם שעמדתי על סף הדלת, ארוזה היטב, מוכנה לעזוב ולהמשיך הלאה בחיי, שכנע אותי להישאר שמחר הכל ייראה אחרת ולמחרת התעורר באותה הגישה. לא הבנת אותי נכון, היית בסערת רגשות, זרק לעברי והמשיך כמנהגו.
מתישהו כמובן נשבר לי וטרקתי מאחורי את הדלת ואת מערכת היחסים שלנו זרקתי לפח כולל כל המזכרות הקטנות, התמונות המשותפות ורק מהזיכרונות טרם נפטרתי ובעיקר מהתחושה שדפקו אותי או שאני בעצם דפקתי את עצמי. שאני נכנעת כל פעם מחדש לקסם של בחורים מזדמנים, שקולטים בי את הרגישות, את המוכנות, את הזרימה, שאני הולכת אתם בקצב שלהם ועל הדרך, מפספסת את עצמי.
אתם יודעים כמה פעמים אמרתי שבקשר הבא אני אהיה היוזמת, אני אוביל, אני אכריע ושוב מחדש הכניעו אותי בדברים קטנים וגדולים כאחד. החל מאיזה חברים לפגוש (שלו) ועד איזה הורים נארח הערב (שלו) ועד אני אשוב הביתה עד חצות (וחוזר בשתיים בלילה שפוך ושיכור ולכי תדעי היכן הוא בילה). תמיד הם אומרים ומשתמשים במילים יפות ופתאום הקול שלהם נשמע עמום ומלטף ובא לך לצלול לתוך המילים שמלטפות אותך ברכות נעימה לעומת הטונים הצורמים בהם הסתיימה השיחה הקודמת. רק אני מאיימת והם מגיעים עטופים במילים יפות, כאילו מתוך שירים, חשוב להם להדליק נרות, חשוב להם מה אני מרגישה, הם לא הבינו שפגעו בי, הם יעשו הכל כדי להשתנות עד הפעם הבאה בה נריב ואז אני כבר לא אקנה את הרגישות המזויפת, אני רוצה שמישהו יגיד לי את האמת, שזה לא עובד, שהוא יישאר ככה לנצח, שזו בעיה שלי אם אני מאמינה, שאני נאיבית וזהו.
אני מחפשת בחור שיעשה בשבילי, שלא רק יבטיח לחפש לנו דירה, שילך לראות נכסים, שייקח אותי לתוך הסלון החדש שלנו וישכפל לשנינו מפתח, שיקנה טבעת ויכרע ברך ולא רק יגיד שעוד שנה-שנתיים אולי במקרה הטוב אם הוא ייסגר על עצמו ויתקדם בעבודה וירגיש שהוא באמת מאוהב בי, שלא יתנה את הכל בכל מני שינויים שלא יקרה לעולם. אני רוצה בחור שיעשה ולא רק יגיד ויבטיח כי אני יודעת שאני מאסתי במילים, שאני כבר עושה, שאני לא רק אומרת שאני אעזוב, למדתי לעזוב על אמת, לקחת את עצמי וללכת אז כמו שאני עושה, אני רוצה בחור שישאיר אותי ויתכוון לכל מילה וגם יוכיח לי שלפעמים מילים יכולות לברוא מציאות ולא רק הזיות.