די לדכא אותי

 מאת: אליאן מ

יש לי חברה שלא משנה כמה היא תיכשל בלימודים, לא תתקדם בעבודה, תקום בבוקר עם חצ'קון ענק ומוגלתי על הפנים, החבר שלה יאהב אותה.
איך שהיא, בלי תנאים, בעוני ובחולי אומרים הנוצרים? אז ככה זה אצלם. לי ברור לגמרי שהם יזדקנו ביחד, הצעת הנישואין כבר הגיעה וזה רק עניין של זמן עד שהיא תשמין מנחת.
וגם כשהיא תשמין, המאהב שלה ככל הנראה יוקסם ממנה ויחשוב שהיא האישה הכי סקסית בעולם.
אני לא מדברת בציניות או לועגת חלילה לזוג המאושר, מה שבוקע מגרוני זו קינאה. הלוואי וגם לי היה מישהו כזה, שמהופנט ממני, שחושב שאני הכי שיש, שירגיש שהוא זכה בלוטו כשהוא זכה בי.
לרוע המזל, אלי מגיעים רק גברים שאוהבים לקטר על הכל, שלא מרוצים מכלום, שהפאן הלאומי שלהם זה להתבכיין על מר גורלם גם אם מישהו מהצד חושב שהתמזל מזלם.
כמובן שהם לא מתבכיינים לבד אלא גוררים אותי אתם. בהתחלה נראה שהם אופטימיים, אבל ככל שעובר הזמן אני מגלה שעשיתי את זה שוב: התאהבתי במדוכדך התורן שבמקום לתמוך בי ולעודד אותי ולדחוף אותי קדימה, רק עושה לי פרצוף עקום כשאני מצליחה.

כשבאה האהבה, האמת יוצאת לאור
תגידו שאני זו שבוחרת אותם, שאקח אחריות, אבל אתם לא תאמינו אם אספר לכם שכשרק נפגשנו בדייטים הראשונים הבחור שפע קסם ונראה מחויך ועליז ואיך שאנחנו מתקדמים במערכת היחסים, אני מגלה שזה עוד אחד שרק מעמיד פנים שטוב לו, שבפנים הוא אכול קנאה ונאבק בזעם בוער, שכל העולם מעצבן אותו, שהפקקים בבוקר ובערב, שהמיסים, שכל תחלואי העולם יושבים לו על הכתפיים.
אתם מבינים, לפעמים הרושם הראשוני מטעה ומה שמסתתר עמוק בתוך בן אדם מתגלה כעבור כמה זמן, כשמישהו מרגיש נוח אתך, הוא נותן לאני האמיתי שלו לצאת החוצה או במקרה שלי ושל החבר הנוכחי: לבאס ככל יכולתו את האישה שלצידו.
זה מתחילים בהקנטות: אני מספרת לו שקיבלתי פידבק חיובי בעבודה והוא במקום להגיד כל הכבוד ולחבק אותי חזק, אומר שעכשיו יצפו ממני יותר וזה סתם יגרום לי ללחצים מיותרים. אתם מבינים? יש לו גישה שלילית על הכל וכולם אומרים לי, עזבי, התקדמי הלאה, לבחור שישמח אותך אז אני מתקדמת והנה שוב עוד אחת, שברגע שהוא קולט שאני מעפילה לפיסגה והוא נשאר מאחור, מתחיל להילחץ בעצמו ומנסה לבאס אותי כמו שהבוס שלו ביאס אותו אתמול כשהוא עדכן אותו שהשנה הוא כבר לא יקבל העלאת שכר.

קל לקנא, קשה לפרגן
לא יודעת למה זה המצב, למה שיכולים לפרגן לי עד גבול מסוים אבל אין לי עם אף אחד אהבה בלי גבולות. תמיד יש גבול: אם אני מרוויחה יותר ממנו, הוא מקנא, אם יש לי יותר חברים משלו שיש, אז הוא מקנא. אני מנסה לחזק את ידו להגיד לו שהאושר שלו הוא שלי ולהפך, אבל משום מה זה לא עובד לשני הכיוונים. בשלב כלשהו האושר נעצר ומותנה רק באושר האישי שלו. אם הוא לא מאושר, הוא לא באמת רוצה שגם אני אהיה מאושרת.
אני מחפשת את הגבר הבא של חיי, מישהו שירצה שיהיה לי באמת טוב ולא משנה אם טוב לו בצורה ממוצעת או טוב לו מאוד, שירצה לתת לי כמה שיותר ושיפרגן בלי הגבלה. שלא ינסה לעצור ממני לטפס למעלה, שיושיט לי יד כדי לעבור שלב ושלא ידרדר אותי אחורה כל פעם שהוא מאוים מההצלחה שלי ושנפסיק כולנו לבאס את בני הזוג שלנו, שנאהב אותם כמה שיותר כשטוב וכשרע, שנאהב בלי התנייה.