פוחדת שהוא יזרוק אותי

מאת: דנית

שנים חייתי בפחד שאשאר לבד. חלום הבלהות על סבתא סורגת שהחתולים אוכלים נשאר טבוע בי בכל דייט שנכשל, בכל פעם שהבחור חתך, בכל עת שראיתי זוגות אוהבים כשאני יושבת לבדי בבית קפה – מחכה לדייט הבא  שיתחיל. כל כך הרבה פח הניע אותי בדרך לחפש אהבה, רק המחשבה על הלבד גרמה לי לזנק לאתר הכרויות אקדמאים ולהקליק במרץ.
וזה טוב שהחשש הזה דירבן אותי, חברות אחרות שלא פחדו מכלום גילו את האתר הרבה אחרי שלי כבר היה מישהו ושרבות מחברותינו פגשו והתאהבו. מצד שני, לצאת לדייט כשאת כולך בסרטים שהבחור יעיף אותך לכל הרוחות זה לא להיט.
ואז פגשתי אותו, באמת שעלם חמודות, מאמי אמיתי או כמו שאמא שלי אוהבת להגיד עליו "פשוט בחור טוב" והתאהבתי, נפלתי חזק כמו שלא ידעתי שזה אפשרי ואז, אחר שכבר נקשרנו, החלה חרדה שלא הכרתי קודם, הרבה יותר גרועה מהחרדה שליוותה אותי בעת חיזוריי וחיפושיי הקדחתניים, חרדה משתקת שהיא מה אם הוא יזרוק  אותי ואחזור להיות רווקה בודדה.
הבדידות שקודם לכן נראתה נסבלת בעיני נראית פתאום איומה ונוראה, כאילו הגעתי לחום ועכשיו לחזור לקור מקפיא העצמות כשאני בלי שמיכה לגופי.
כל פעם שהוא יוצא עם חברים או נשאר בעבודה עד מאוחר או מכחכח בגרונו, אני פוחדת שזו תחילתה של שיחה שבה הוא מבשר לי שיחסינו הסתיימו, שהתשוקה אזלה, שכבר אין בשביל מה להישאר ואני רוצה לזעוק שעוד בכלל  לא התחלנו, שיש לי כל כך הרבה מה לתת ושרק יתן לי עוד הזדמנות ואז, כשהוא רק מדבר על זה שביורו הוא יהיה קצת עסוק כי הוא ממש אוהב את היורו או שסתם היה לו קטע עם הבוס שלו ושזה בכלל לא קשור אלי השיחה הזאת שמתפתחת ברקע, הלב שלי צונח לתחתונים אבל תחושת הקלה מרחפת באוויר. אני מרגישה כמו הניצולה האחרונה עלי האדמות.
יום אחד באתי אליו ביציאה שאני רוצה להפסיק את מחול האימים הזה, אני רוצה לדעת מה הוא מרגיש כלפיי.  הוא לא הבין, הרי כל יום כמעט הוא שר לי כמה שהוא אוהב אותי ובכל הזדמנות מפגין חיבה ומדבר איתי על עתיד ורוד שכולו גן שושנים אחד גדול. אבל משום מה, כל ההבטחות האלה לא עושות לי כלום, כאילו אני לא מאמינה שהוא באמת שלי ושהוא יהיה שלי, עד שאראה טבעת.
אבל הטבעת לא מוזכרת בינתיים ואמא שלי כבר רומזת שאולי הוא לא כל כך רציני כמו שהוא אומר כי אם היו לו כוונות רציניות אז הוא בטח היה כבר מראה לי באמצעות טבעת כמה באמת הוא אוהב אותי. שאלתי אותו על זה פעם, הוא אמר שבאופן עקרוני הוא לא מאמין במוסד הנישואים ושאם בהמשך זה מה שישנה את דעתי, שאבין את המחויבות שלו כלפיי, הוא מוכן להציע לי רק שאהיה שקטה, אבל אני ממש לא רוצה לקבל הצעת נישואים רק כדי להשקיט את המצפון.
אני רוצה שמישהו יציע לי כי הוא באמת אוהב אותי ורוצה להיות איתי לנצח. על הפחדים שמלווים אותי בלילה, בחלומות או סתם כשהוא הולך עם חברים ואני יודעת שבמועדונים יהיו המון בחורות יפות שיתקעו בו מבטים, על גברים נשואים עם טבעת הן מסתכלות אז עליו לא? כאילו אני רוצה להטביע בו חותמת שתקעקע את היותו שלי, אבל גם לא רוצה לכבול ושהוא ירגיש מחנק.
אז אני מתאפקת ומקווה בלב שיום אחד הוא יציע או שיום אחד אקום ואהיה בטוחה בנו לעד.