מאת: בחורה באקסטרים
כשהתאהבתי בחבר הנוכחי שלי, חשבתי שהוא לגמרי חנון. היתה לו תספורת ישרה עם שביל באמצע, הוא קרא ספרים עבי כרס בנושאי פילוסופיה של המדעים ודיבר בשפה משובחת. הייתי בטוחה שאנחנו עומדים לבלות את הדייטים שלנו בשיחות נפש, סרטי איכות בטלוויזיה, סינמטק, בתי קפה גדושי משוררים וונאביז וכדומה. אבל, לאחר ההכרות הראשונית, הופתעתי לגלות שיש לי עסק עם חובב ספורט אתגרי, אנרגטי והיפראקטיבי בטירוף, מהסוג שקם בשבת בחמש בבוקר, גולש על הגלים, מדווש בהרים ומקנח באימון מסיע במכון הכושר השכונתי. בקיצור, פריק של בריאות עם קוצים בישבן שחיפש כל חייו בחורה כמוהו, שדואגת לגיזרה ולסיבולת, מכירה כל שריר בגוף ואוהבת לרוץ מרתון.
חבר בספיד
אבל הבחור פגש אותי במקרה והתאהב בי, על אף שהספורט היחיד אליו אני מתחברת הוא מנוי למשחקי מכבי. אני מודה, בהתחלה היו לנו הרבה בעיות, שבעצם נבעו אך ורק מהעובדה שאני בטטת טלוויזיה והוא חיית שטח. לא הבנתי מה הוא מחפש בצלילה, למה הוא חייב כל ערב לרוץ מסביב לשכונה שלושים פעם או לקום מוקדם כדי לתרגל שכיבות שמיכה. סדר היום הצפוף שלו הפריע לי ובמיוחד, היה לי קשה שהוא התלונן כל הזמן למה אני לא מבינה את חשיבות העשייה הספורטיבית ואיך זה שאני מסוגלת לשבת רגל על רגל כשאפשר לרכוב יחד על אופניים בפארק.
לא היינו באותו ראש – אני והחבר האנרגטי שלי. הוא היה מעוניין במתעמלת מלידה, גמישה, חטובה ובעיקר, בעלת חשק לפעילות ואילו אני, הייתי מוותרת על השרירים הנפוחים והמראה הנאה שלו לטובת חבר פחות קופצני, שיודע ליהנות מארוחות שחיתות בלי לחשב קלוריות.
תחביבים משותפים
באיזשהו שלב הבנתי שתחביבים משותפים הם קריטריון חשוב. הרי, אם אתם אוהבים לעשות ביחד דברים, הרי שאתם באותו ראש ולכן יש לכם יותר סיכויים להתאמה. זה גם מה שטענתי בני הבחור, החלטתי שאצלו התחביב כבר הפך לפעילות שוטפת ואפילו לאובססיה ואם התחביב מגדיר אותו, אז הוא ממש לא בשבילי. אבל לא תאמינו, הבחור ממש התקומם, הוא אמר שיש ביננו הרבה יותר מתחביב ושהוא לא מוכן לתת לתחביבים שלו להפריד ביננו. נכון, הוא לא יכול להבטיח לי שהוא יאהב לרבוץ ככה סתם והוא גם לא יוותר על נבחרת השיט, אבל הוא בהחלט יעשה מאמץ, שלא להכריח אותי להתאמן. אבל אם תחלצי מדי פעם עצמות, אמר, אני אהיה מבסוט. וככה בעצם יצא שהתחלנו להתאמן ביחד. בהתחלה בקטנה: הליכות ערב משותפות, אני זוחלת אחריו, הוא מנסה להתאים את עצמו לקצב האיטי שלי ולאחר מכן, דיוושים אופניים סוערים. לאט לאט התחלתי לחבב את האקטיביות הזאת. לאו דווקא את האימון עצמו, עדיין התנשמתי והתנשפתי וכאבו לי העצמות, אלא את העובדה שאנחנו עושים משהו ביחד. הוא מצידו, התלווה אלי לערבים שקטים בתיאטרון ובקולנוע ולמד לשבת בשקט ולצפות איתי בסרט בבית.
אז אם פגשתם בן זוג פוטנציאלי בעל תחביבים שונים משלכם, זה לא אומר שאתם לא יכולים ליהנות ביחד. מוצאים את הדרך, עושים גם וגם או מניחים לבן הזוג ליהנות ממה שעושה לו טוב.